EDSAC
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
EDSAC (ראשי תיבות של Electronic Delay Storage Automatic Calculator - מחשבון אלקטרוני אוטומטי בעל זיכרון השהיה) היה מחשב בריטי שזכה להיות בין הראשונים שאי פעם יוצרו. המכונה, אשר ספגה השראה מרוחו של פון נוימן, נבנתה על ידי פרופסור מוריס וינסנט וילקס וצוותו במעבדה המתמטית של אוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה.
הפרויקט זכה לתמיכת חברת ג'וזף ליונס הבריטית אשר הפעילה את המחשב היישומי מסחרי הראשון, ה-LEO I, אשר היה מבוסס על תכן ה-EDSAC. ה-EDSAC הריץ תוכניות מחשב ראשונות כבר ב-6 במאי, 1949. התוכניות הציגו יכולת לחשב טבלה של ריבועי מספרים ורשימת מספרים ראשוניים.
תוכן עניינים |
[עריכה] סקירה טכנית
[עריכה] מרכיבים פיזיים
עם תום בנייתו של ה-EDSAC, החל המחשב לשמש לצרכי המחקר של האוניברסיטה. המחשב לא הכיל אף רכיב נסיוני. הוא עשה שימוש בקווי השהיה עבור זיכרון ובשפופרות ריק עבור הלוגיקה. הקלט סופק באמצעות סרט מנוקב שהכיל 5 חורים. הפלט סופק באמצעות טלפרינטר.
בתחילה הרגיסטרים שימשו לפעולות כפל וכצוברים. בשנת 1953, עיצב דייוויד ווילר אינדקס רגיסטר שאיפשר להרחיב את החומרה המקורית של ה-EDSAC.
[עריכה] זיכרון ופקודות
הזיכרון של ה EDSAC היה מורכב מ-1024 אזורים, אולם רק 512 אזורים יושמו בתחילה. כל אזור הכיל 18 סיביות, אבל הסיבית הראשונה לא הייתה זמינה בשל מגבלות תזמון. זו הסיבה שרק 17 סיביות היו בשימוש. פקודה הורכבה מ-5 סיביות וכן מ- 11 סיביות לצורך גישה לזיכרון (אולם בהינתן 1024 מילים, רק 10 סיביות היו נחוצות). סיבית אחת מה-11 הייתה נחוצה לצורך החלטה האם הפקודה תופעל על מספר המוכל במילת זיכרון אחת או בשתי מילים.
ה-EDSAC עשה שימוש במספרים בינאריים בשיטת המשלים ל-2. מספרים אלה היו באורך מילה אחת (17 סיביות) או באורך שתי מילים (35 סיביות). לרוב תוכנן הכופל על מנת להתייחס למספרים כשברים נקודה קבועה בתחום שבין 1- ל 1 (כלומר הנקודה הייתה ממוקמת מימין לסימן). קיבולת הצובר הייתה כ-71 סיביות, כולל סיבית הסימן. כך התאפשר כפל של מספרים ארוכים (בני 35 סיביות) ללא אובדן דיוק.
הפקודות האפשריות היו: חיבור, חיסור, כפל, הזזה שמאלה, הזזה ימינה, טעינת רגיסטר כפל, אחסון וניקוי הצובר, דילוג מותנה, קריאת סרט הקלט, הדפסת תו, עיגול הצובר, no-op ועצירה. לא הייתה פקודת חילוק (אולם היו שגרות חילוק שמומשו באמצעות פעולות חשבוניות אחרות). כמו כן לא הייתה דרך לטעון מספר ישירות לתוך הצובר. כדי לבצע טעינה שכזו היה צורך בפקודת "אחסון ואיפוס הצובר" ולאחריה פקודת "חיבור".
[עריכה] תוכנת המערכת
בתחילה היו הפקודות מקודדות מראש על גבי אוסף של מתגים. בעת הפעלת המחשב נטענו הפקודות לתוך מרחב המילים הנמוכות בזיכרון.
[עריכה] תוכנת אפליקציה
תכונה מאוד יוצאת דופן של ה-EDSAC הייתה הנגישות לספריית מתודות עשירה. עד 1951, 87 מתודות בקטגוריות הבאות היו מוכנות לשימוש : אריתמטיקת נקודה צפה, פעולות על מספרים מרוכבים, בדיקה, חלוקה, העלאה בחזקה, משוואות דיפרנציאליות, פונקציות מיוחדות, סדרת חזקות, לוגריתמים, הדפסה ועימוד, קריאת קלט, מציאת שורש, פונקציות טריגונומטריות, פעולות מניה וכן מטריצות ווקטורים.
[עריכה] ישומי ה-EDSAC
- בשנת 1951, מילר וכן ווילר עשו שימוש במכונה בכדי לגלות מספר ראשוני בעל 79 ספרות. המספר הראשוני הגדול ביותר עד אותה תקופה.
- בשנת 1952 פיתח א.ס. דגלס את ה"OXO", גרסה של איקס עיגול עבור ה-EDSAC. הפלט הגרפי הועבר למסך CRT. ייתכן וזה היה משחק המחשב הראשון בעולם.
- בשנות ה-60 של המאה ה-20 שימש ה-EDSAC לאיסוף עדויות נומריות אודות פתרונות לעקומים אליפטיים. הדבר הוביל להשערת בירץ' וסווינרטון-דייר.
[עריכה] פיתוחים נוספים
מחשב ה-ESAC 2 שהיה יורשו של ה-EDSAC, הוכנס לשימוש בשנת 1958. בשנת 1961 , פיתח די.אף. הרטלי את גירסת EDSAC 2 של אוטוקוד-שפת תכנות עילית דמוית אלגול.
באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20, תוכנן יורש לEDSAC 2, אך במקומו הוחלט להכניס לשימוש את הטיטאן.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- An EDSAC simulator – Developed by Martin Campbell-Kelly, Department of Computer Science, University of Warwick , England
- 50th Anniversary of EDSAC – Dedicated website at the University of Cambridge Computer Laboratory
[עריכה] מקורות
- The Preparation of Programs for an Electronic Digital Computer by Professor Sir Maurice Wilkes, David Wheeler and Stanley Gill, Addison-Wesley, Edition 1, 1951
