I Want to Hold Your Hand

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

I Want to Hold Your Hand
סינגל מאת הביטלס מתוך האלבום "!Meet the Beatles"
יצא לאור	29 בנובמבר 1963 (בריטניה) 26 בדצמבר 1963 (ארצות הברית)
הוקלט	17 באוקטובר 1963
ז'אנר	רוקנ'רול
אורך	2:25
חברת תקליטים	פרלופון R5084 (בריטניה) קפיטול 5112 (ארצות הברית)
מילים	ג'ון לנון, פול מקרטני
לחן	{{{מלחין}}}
מפיק	ג'ורג' מרטין
כרונולוגיית סינגלים - הביטלס
She Loves You ‏(1963‏)	I Want to Hold Your Hand ‏(1963‏)	Can't Buy Me Love ‏(1964‏)
הסינגל ב-allmusic

"I Want to Hold Your Hand" (בעברית: "אני רוצה לאחוז בידך") הוא שיר של הביטלס משנת 1963 מהאלבום !Meet the Beatles אשר נכתב על ידי ג'ון לנון ופול מקרתני ואשר סימן את תחילת "הפלישה הבריטית" למצעדי הפזמונים של ארצות הברית. היה זה השיר הראשון של הביטלס שהוקלט בציוד של ארבע ערוצי הקלטה והשיר הראשון של הביטלס שהגיע למקום הראשון במצעד הפזמונים האמריקאי. שיר זה בישר את בואם של 19 תקליטי סינגל נוספים של הביטלס שהגיעו למקום הראשון במצעד האמריקאי. השיר הגיע גם למקום הראשון במצעד הבריטי, שם נמכרו מיליון עותקים מן התקליט עוד בטרם שוחרר לחנויות. I Want to Hold Your Hand הפך לתקליט הסינגל הנמכר ביותר של הביטלס בעולם.

מקרתני ולנון לא שאבו את השראתם לשיר זה ממקור מסוים, שלא כמו בשירים אחרים שחיברו כמו Yesterday, Hey Jude, ו- Let It Be. השיר נכתב על פי הוראה מפורשת של מנהלם של הביטלס, בריאן אפשטיין, אשר ביקש כי יכתבו שיר לשוק המוזיקה האמריקאי. השיר הוקלט גם בגרמנית, בשם Komm, Gib Mir Deine Hand (גרמנית "בואי, הושיטי לי ידך") והוא אחד מתוך שני השירים היחידים, הכתובים במלואם בשפה שאיננה אנגלית, שהקליטו הביטלס.

תוכן עניינים 1 כתיבה במרתף 2 באולפן ההקלטות 3 תחילת הפלישה 4 אחרית דבר 5 מלודיה ומילים 6 קישורים חיצוניים

[עריכה] כתיבה במרתף

לנון ומקרתני התבקשו על ידי מנהלם בריאן אפשטיין לכתוב שיר המיועד למאזינים האמריקאיים. שני חברי הביטלס התיישבו ליד פסנתר במרתף בית והחלו מאלתרים מנגינות. אולם, קיים ויכוח עד היום, ביתו של מי היה זה. רוב המקורות טוענים כי השיר I Want to Hold Your Hand הולחן במרתף ביתה של ג'יין אשר ברחוב וימפול. ג'יין הייתה חברתו של מקרתני באותם הימים. גרסה זו זכתה לתמיכתו של לנון בראיון שהעניק בספטמבר 1980 למגזין פלייבוי (ראיון שפורסם בחודש שבו נרצח, דצמבר 1980):

"כתבנו שירים רבים יחד, אחד על אחד, עין בעין. למשל ב-I Want to Hold Your Hand אני זוכר שהגענו לאותו אקורד שעשה את השיר. היינו בביתה של ג'יין אשר, למטה במרתף ושיחקנו על הפסנתר באותו הזמן. היה לנו את המילים Oh you-u-u/ got that something… ואז פול ניגן את אותו אקורד ואני פונה אליו ואומר, "זהו!" אמרתי "נגן זאת שוב!" באותם הימים, כך נהגנו לכתוב – שנינו מנגנים האחד מתערב לדברי השני."

מקרתני עם זאת הסתייג ואמר רק שנה לאחר שנכתב השיר:

"בוא נראה, נאמר לנו לגשת ולעשות זאת. אז מצאנו את הבית הזה שהלכנו בדרך יום אחד. ידענו שאנחנו חייבים לסיים את השיר הזה, אז ירדנו למרתף של הבית הנטוש הזה ושם היה פסנתר. זה לא ממש היה בית נטוש, זה היה בניין עם חדרים להשכרה. מצאנו את הפסנתר הישן הזה והתחלנו לאלתר. היה שם גם אורגן קטן ישן. אז התחלנו בנגינת אילתור. פתאום זה בא לנו, אותה שורה מוכרת. אז התחלנו לעבוד עליה. הוצאנו עט ונייר וכך כתבנו את המילים. לבסוף, היה לנו מין שיר, אז ניגנו אותו למנהל ההקלטות שלנו ונראה שהוא אהב אותו. אז הקלטנו אותו למחרת."

בשנת 1994 אישר למעשה מקרתני את גרסתו של לנון באשר לנסיבות הקלטת השיר, אבל לא הזכיר במפורש את טענתו של לנון כי השיר הוקלט במרתף ביתה של ג'יין אשר, חברתו של מקרתני. הוא אמר: "'עין לעין' הוא תיאור טוב מאד. כך בדיוק זה היה. I Want to Hold Your Hand היה יצירה משותפת."

למקרתני ולנון לא הייתה השראה מיוחדת לשיר. אולם, הם הושפעו מן השיר וכך גם בריאן אפשטיין, אשר היה שרוי אותה עת בדאגה לנוכח כשלון תקליטי הסינגל של הלהקה במצעד הפזמונים האמריקאי. האגדה מספרת כי לאחר ששמע לראשונה את השיר, אפשטיין הזמין בבטחון אולמות בארצות הברית לצורך הופעות של הביטלס, זאת חודשיים בטרם יצא תקליט הסינגל לחנויות. הביטלס המשיכו והפליגו בסיפור זה כאשר הגיעו לאמריקה והודיעו כי סירבו להגיע לארצות הברית עד אשר יהיה להם להיט מספר אחד במצעד. אולם, במציאות, אפשטיין הזמין אולם להופעת הביטלס בארצות הברית עוד בטרם הוקלט השיר I Want to Hold Your Hand.

[עריכה] באולפן ההקלטות

הביטלס החלו בהקלטת I Want to Hold Your Hand באולפן מס' 2 באבי רוד ב-17 באוקטובר 1963. הקלטה זו מסמנת את תום עידן ההקלטות של הביטלס בציוד שני ערוצים. מאותה עת ועד לשנת 1968 הוקלטו כל שירי הביטלס בציוד ארבעה ערוצים. בקטע הקלטה באולפן, אשר הופיע באלבום האוסף The Beatles Anthology נשמע מקרתני נותן הוראות לרינגו על הקצב של התופים בקטע הפתיחה של השיר.

השיר I Want to Hold Your Hand היה אחד מן השירים הבודדים של הביטלס שהוקלט בגרמנית. הסניף הגרמני של חברת התקליטים EMI (שהייתה החברה האם של חברת התקליטים של הביטלס באותם ימים, Parlophone Records) היה משוכנע שתקליטי הביטלס לא יימכרו אלא אם כן השירים יהיו בגרמנית. הביטלס תיעבו את הרעיון, אבל ג'ורג' מרטין הצליח לשכנעם לנסות ולשיר בגרמנית. אולם, כאשר נקבע המועד להקלטת השיר בגרמנית, ביום 27 בינואר 1964, הביטלס לא הופיעו להקלטה.

מרטין נזכר לימים בחוצפתם של הביטלס:

"הבנים נהנו מחייהם החדשים. הם היו עסוקים מאד, הם טעמו לראשונה מפירות הצלחתם. אני בקשתי מהם להופיע באולפני EMI אחר צהרים אחד והגעתי לשם עם איזה בחור גרמני, שהגיע כדי להנחותם בהגיית השפה ואז הגיע הזמן, אני חושב שזה היה ארבע אחר הצהריים ולא היה להם זכר, בכלל! אני הייתי קצת נבוך מהעניין וחשבתי 'אני תוהה מה קרה להם?' אז צלצלתי למלון שלהם ודיברתי עם ניל אספינל, אשר אמר 'אוה, הם שותים תה. הם לא יבואו.' ואני אמרתי 'אבל למה?' והוא אמר 'ובכן, הם לא רוצים. הם החליטו, אחרי הכל, שהם לא רוצים להקליט תקליט בגרמנית.' אני הייתי כל כך נזעם! נכנסתי למונית, יחד עם הגרמני, וטסתי למלון ג'ורג' החמישי והתפרצתי לחדר שם הם ישבו כולם ושתו תה, ארבעת הביטלס, שני מנהלי ההופעה שלהם והאישה היחידה שהייתה נוכחת הייתה ג'יין אשר. המחזה היה די דומה למסיבת התה של הכובען המשוגע בעליזה בארץ הפלאות בגלל שג'יין מזגה תה מתוך קנקן חרסינה עם שערה הארוך והזהוב וכולם ישבו סביב, rather like the March Hare. ותוך כדי התפרצותי לחדר אני צועק עליהם וכולם נמלטים לפינות החדר. המסיבה התפרקה. איש לא נותר ליד השולחן להוציא את ג'יין אשר המוזגת תה. ארבעת המופלאים היו בארבע פינות החדר, מציצים בי מעבר לכרית, או כיסא, עושים עצמם מתחבאים וצוחקים. אמרתי להם: 'שמעו, אתם חייבים לבחור הזה התנצלות גדולה. הוא הגיע לכאן, כל הדרך מגרמניה, אז תגידו שאתם מצטערים.' והם, בדרכם הליוורפולית המתחכמת אמרו: 'אוה, אנחנו מצטערים, כל כך מצטערים!' אחר כך, הם הגיעו והקליטו את התקליט הגרמני באולפן. עדיין הם מאוד לא אהבו להקליט אותו, אבל הם עשו זאת. הייתה זו הפעם הראשונה שרבתי איתם וכנראה גם הפעם היחידה."

יומיים אחר כך הקליטו הביטלס את Komm, Gib Mir Deine Hand באולפני Pathe Marconi, בפריז. הייתה זו אחת הפעמים הבודדות שהקליטו מחוץ ללונדון.

[עריכה] תחילת הפלישה

ב-29 בנובמבר הוציאה חברת התקליטים Parlophone את הסינגל I Want to Hold Your Hand לחנויות בבריטניה, בצד ב' של התקליט הוקלט השיר This Boy. הציפיה לתקליט בקהל המעריצים הייתה רבה, כפי שניתן היה ללמוד ממיליון ההזמנות לתקליט עוד בטרם יצא לחנויות. כאשר שוחרר התקליט לחנויות, ההצלחה הייתה כבירה. שבוע לאחר שנכנס למצעד הפזמונים הבריטי, ב-14 בדצמבר 1963, הוא דחק את She Loves You, להיט אחר של הביטלס, מן המקום הראשון. הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה הבריטית ששיר של אותו מבצע דוחק שיר אחר מן המקום הראשון. השיר נותר במקום הראשון משך חמישה שבועות ושהה במצעד משך 15 שבועות. אחר כך שב באופן מפתיע למצעד למשך שבוע אחד, ב-16 במאי 1964. הביטלמניה החלה מטפסת לשיאה באותה תקופה, באותה תקופה הביטלס החזיקו בבריטניה בשני המקומות הראשונים במצעד תקליטי הסינגל והאלבומים גם יחד.

EMI ובריאן אפשטיין שכנעו לבסוף את חברת התקליטים האמריקאית Capitol Records, חברה בת של EMI, שהביטלס יכולים להטביע את חותמם על השוק האמריקאי. כך יצא לאור בארצות הברית, ביום 26 בדצמבר 1963, תקליט הסינגל עליו I Want to Hold Your Hand בצד א' ובצד ב' השיר I Saw Her Standing There. עד לאותה עת סירבה חברת קפיטול להוציא את תקליטי הביטלס בארצות הברית. כתוצאה מכך תקליטי הסינגל הקודמים של הביטלס יצאו בארצות הברית בחברות התקליטים הצנועות יותר, Vee-Jay ו-Swan. אפשטיין ניצל את ההזדמנות ודרש מחברת קפיטול ארבעים אלף דולר למסע פרסום לתקליט (הסכום הגבוה ביותר שהוצא לפרסום תקליטי ביטלס קודמים היה חמשת אלפים דולר). הכוונה הייתה להוציא את התקליט לחנויות באמצע ינואר 1964, כדי שהדבר יקרה במקביל להופעה המתוכננת של הביטלס בתוכנית הטלוויזיה של אד סליבן. אולם, אוהדת בת 15 של הביטלס בשם מרשה אלברט, הייתה נחושה להשיג את התקליט שלה מוקדם יותר. לימים סיפרה:

"זה לא היה כל כך מה שראיתי, אלא מה ששמעתי. שמעתי קטע שבו נגנו את She Loves You וחשבתי שזה שיר אדיר.... כתבתי שאני חושבת שהביטלס יהיו באמת גדולים כאן, ואם הדי ג'יי קרול ג'יימס יכול להשיג אחד מתקליטיהם, זה יהיה ממש גדול."

ג'יימס היה התקליטן של תחנת הרדיו WWDC, תחנת רדיו בוושינגטון הבירה. בסופו של דבר הוא החליט לברר את הצעתה של מרשה אלברט וביקש ממנהל המכירות של התחנה לשלוח מבריטניה דרך חברת התעופה הבריטית BOAC את התקליט I Want to Hold Your Hand. מרשה אלברט נזכרת במה שקרה אחר כך: "קרול ג'יימס טלפן אלי ביום שבו הגיע אליו התקליט ואמר 'אם את יכולה, תגיעי לתחנה בשעה חמש, ניתן לך להציג את התקליט בשידור.'" אלברט הצליחה להגיע לתחנה בזמן והציגה את התקליט: "גבירותי ורבותי, בפעם הראשונה בשידור רדיו בארצות הברית, הנה שירם של הביטלס I Want to Hold Your Hand " השיר הפך ללהיט ענק, דבר שהפתיע את התחנה, כיוון שהיא פנתה לקהל מאזינים מתון יותר, אשר האזין בדרך כלל לשירים רגועים מזמרים כמו אנדי ויליאמס, או בובי וינטון, ולא רוקנרול. ג'יימס החל מנגן את השיר שוב ושוב בתחנת הרדיו, לעתים קרובות הכריז באמצע השיר "זהו שידור אקסקלוסיבי של קרול ג'יימס", זאת כדי שתחנות רדיו אחרות לא יקליטו את השיר.

חברת התקליטים קפיטול איימה כי תבקש צו מניעה נגד שידור השיר I Want to Hold Your Hand. בינתיים הפיץ ג'יימס את ההקלטה לשני עמיתים תקליטנים בתחנות רדיו בשיקגו וסנט לואיס. תחנת הרדיו WWDC התעלמה מן האיום וחברת קפיטול הגיעה למסקנה כי היא יכולה להפיק תועלת מן הפרסום ושחררה את התקליט לחנויות שבועיים לפני המתוכנן, ב-26 בדצמבר, 1963.

הביקוש לתקליט לא ידע שובע ובשלושת הימים הראשונים נמכרו רבע מליון תקליטים. בעיר ניו יורק לבדה נמכרו עשרת אלפים תקליטים בשעה. חברת קפיטול, אשר לא יכלה לשאת לבדה בביקוש, העבירה את ייצור התקליט לחברות קולומביה ו-RCA. ב-18 בינואר 1964 החל השיר את שהייתו בת חמישה-עשר שבועות במצעד וב-1 בפברואר הגיע השיר למקום הראשון בארצות הברית, כשהם מחקים את הצלחה של להקה בריטית אחרת The Tornados אשר נעימתם Telstar הגיע למקום הראשון בארצות הברית במשך שלושה שבועות בתקופת חג המולד ותחילת שנת 1963. שירם של הביטלס שהה במקום הראשון משך שבעה שבועות, כאשר הוא מעביר את השרביט לשירם She Loves You. הנטר דייויס בביוגרפיה שכתב על הביטלס מציין כי I Want to Hold Your Hand קיבל אישור על מכירת 5 מיליון תקליטים בארצות הברית לבדה. הייתה זו הפעם הראשונה ששיר של אותו מבצע מחליף שיר אחר שלו, בראש מצעד הפזמונים האמריקאי, מאז שנת 1956. אז החליף שירו של אלביס פרסלי Love Me Tender שיר אחר של אותו זמר, Don’t Be Cruel.

אירועים אלה בישורו את תחילת "הפלישה הבריטית" לארצות הברית ושינו את פני המוזיקה. במשך כל שנת 1964 כיכבו מוזיקאים בריטיים בראש מצעד הפזמונים האמריקאי. מלבד הביטלס בלטו בארצות הברית דייב קלארק פייב, האבנים המתגלגלות, הקינקס, ההוליס ומתבודדי הרמן.

השיר I Want to Hold Your Hand יצא לאור בארצות הברית גם במסגרת האלבום  !Meet The Beatles אשר באופן מדהים נמכר ביותר עותקים מאשר תקליט הסינגל. עד לאותה עת נמכרו באופן קבוע יותר תקליטי סינגל בארצות הברית מאשר אלבומים. אולם, חודשיים לאחר שיצא האלבום לחנויות, הוא נמכר ביותר משלושה וחצי מליון עותקים, כמאה אלף עותקים יותר מאשר תקליט הסינגל.

[עריכה] אחרית דבר

כפי שנאמר, השיר התקבל באהדת המונים משני עברי האוקינוס האטלנטי, אבל מספר לא מבוטל של מבקרי מוזיקה התייחסו לשיר בביטול, כאופנה חולפת אשר לא תעמוד במבחן הזמן. סינתיה לורי מסוכנות AP הביעה את מורת רוחה מתופעת הביטלמניה כאשר אמרה: "אלוהים יודע ששמענו מהם די והותר. זה בלתי אפשרי לפתוח את הרדיו כדי לשמוע תחזית מזג אוויר או את אות הזמן, מבלי להיתקל בשיר I Want to Hold Your Hand." מבקר אחר הצהיר כי הביטלס הם "ממש משעממים להאזנה. בהופעה שלהם ממש אין כלום," וכי "הנכס הגדול ביותר שלהם הוא שהם נראים די חביבים, בחורים צעירים, כמעט תמימים, שפשוט הלך להם קלף."

בוב דילן התרשם מן החדשנות שבשירי הביטלס ואמר "הם עשו דברים שאף אחד אחר לא עשה. האקורדים שלהם היו מדהימים וההרמוניות ששרו יצרו מקשה אחת." עם זאת, דילן חשב בטעות, תקופה מסוימת, כי הביטלס שרים I get high (אני מתמסטל) ולא I cant hide. באופן טבעי הוא הופתע מאד, לאחר שפגש את הלהקה לראשונה וגילה כי איש מהם לא עישן מריחואנה עד לאותה עת. אפילו הביטלס לא היו תמיד בטוחים במילות השיר, בחלק מההקלטות בהופעות שערכו נשמע לנון שר I want to hold your head (אני רוצה לאחוז בראשך...).

I Want to Hold Your Hand לא זכה לגרסאות כיסוי רבות כפי שזכו שירים אחרים של הביטלס כמו Yesterday או Something, למרות שארתור פידלר ותזמורת הטיילת של בוסטון הקליטו גרסה תזמורתית של השיר בשנת 1964, אשר הצליחה לטפס עד למקום ה-55 במצעד הפזמונים האמריקאי. גרסת כיסוי בולטת נוספת הייתה של להקת The Moving Sidewalks שיצרו גרסה פסיכדלית של השיר בסוף שנות השישים. התזמורת הפארודית הצרפתית Odeurs נגנה גרסה של השיר כנעימת לכת צבאית עם שירה במבטא גרמני כבד. הגיטריסט גראנט גרין ביצע גרסת ג'אז לשיר לאלבומו I Want to Hold Your Hand משנת 1965. באופן מעניין שאר המנגינות באלבום היו מנגינות ג'אז קלאסיות, דבר המצביע אולי על הערכתו של גרין לשיר זה. להקת הפיוז'ן הביטלס/מטאליקה, אשר נקראה ביטליקה ביצעה שיר המהווה מחווה לשיר זה, בשם I Want to Choke Your Band (אני רוצה לחנוק את תזמורתך), המופיע באלבומה השני.

[עריכה] מלודיה ומילים

בביצוע המקורי של השיר קשה לזהות זמר סולן או אפילו מלודיה המוגדרת בבירור, זאת כיוון שלנון ומקרתני שרים יחדיו בהרמוניה. ניתן לטעון כי לנון מוביל את מקרתני בשירה, זאת כיוון שקולו של לנון בולט יותר בהקלטה. אולם, כאשר הביטלס ביצעו את השיר בתוכניתו של אד סאליבן ב-9 בפברואר 1964, נשמע קולו של מקרתני ברור יותר (למרות שייתכן והדבר קרה עקב כיוון גרוע של עוצמת האודיו). השיר נפתח במספר אקורדים מגמגמים בגיטרה ואז, בסגנון ביטלס אמיתי, הם פותחים בשירה כשהם מסתמכים על אקורד שקט באופן מפתיע, כשהם מלווים על ידי ג'ורג' האריסון בגיטרה. במהלך כל בית בשיר הזמרים מבצעים קפיצה פתאומית באוקטבה שלמה, בהגיעם למילה hand, כשהדבר מלווה בהרמוניה עם קפיצה בחמישית אוקטבה.

השיר מספר על גבר המבטא את רגשותיו לאהובתו, בתחילה מבוצע השיר בסגנון ביישני משהו, כאשר הזמר מפסיק את השירה לאחר כל כמה מלים: Oh yeah, I... (הפסקה) tell you something... (הפסקה) I think you’ll understand. אולם כאשר מגיע השיר לקטע המקהלתי והזמרים עולים באוקטבה, אין הם מסתירים עוד את רגשותיהם, ושרים ללא הפסקה I Want to Hold Your Hand. מילות השיר פשוטות וחד-משמעיות בהשוואה לשיריהם האחרים של הביטלס.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• ניתוח מוזיקלי מפורט של השיר (באנגלית)

הביטלס
ג'ון לנון | פול מקרטני | ג'ורג' האריסון | רינגו סטאר פיט בסט | סטוארט סאטקליף
הנהלה	הפקה
בריאן אפשטיין | אלן קליין | הקלטות אפל	ג'ורג' מרטין | ג'ף אמריק | פיל ספקטור | נורמן סמית' | אולפני אבי רוד
אלבומי אולפן	סרטים
Please Please Me (1963) | With the Beatles (1963) | A Hard Day's Night (1964) | Beatles for Sale (1964) | Help! (1965) | Rubber Soul (1965) | Revolver (1966) | Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band (1967) | Magical Mystery Tour (1967) | The Beatles (1968) | Yellow Submarine (1969) | Abbey Road (1969) | Let It Be (1970)	A Hard Day's Night (1964) | Help! (1965) | Magical Mystery Tour (1967) | Yellow Submarine (1968) | Let It Be (1970)
	ערכים נוספים
	ביטלמניה | תאוריית הקשר על מותו של פול מקרטני | קלאוס וורמן | יוקו אונו | אנתולוגיה