IMAX
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
IMAX (ראשי תיבות של Image Maximum, כלומר תמונה מקסימלית) הוא פורמט סרטים אשר נוצר על ידי תאגיד IMAX אשר יש לו את היכולת להציג תמונות פי כמה וכמה מהגודל האמיתי שלהם. מסך IMAX סטנדרטי הוא בגובה של 16 מטר, וברוחב של 22 מטר אך יכול להיות גדול יותר. כרגע, IMAX הוא פורמט הסרטים המשתמש במסך הגדול ביותר בעולם. וריאציה אחת של IMAX הנקראת IMAX Dome עוצבה בכדי להציג סרטים בבתים עם כיפות. וכעת ניתן גם לראות סרטים בתלת מימד עם IMAX 3D.
[עריכה] לפני ה־IMAX
לרצון להגדיל את ההנאה מהסרט יש היסטוריה ארוכה. ב־1929 חברת פוקס הציגה את "הפוקס גראונדר" מקרן חדש של 70 מילימטר, שבמהירות הוצא משימוש. סינמהסקופ וVistaVision הרחיבו את התמונה המוצעת ממקרן של 35 מילימטר, וכמו כן היו אולמות שהשתמשו במספר מקרני קולנוע כמו הסינרמה בשביל הצגה עוד יותר רחבה. על אף שהיא הייתה מרשימה, הסינרמה הייתה מגושמת, קשה להתקנה והרווחים שבין המסכים היו קשים להסתרה.
[עריכה] מאפיינים טכנים
הכוונה העיקרית של מקרן ה־IMAX היא להגדיל את הרזולוציה של התמונה בצורה משמעותית על ידי שימוש במקרן שמראה תמונה בגודל של 10000 על 7000 פיקסלים. כדי לעשות את זה, הסרט נע לצד דרך המקרן. בעוד שלמקרן מסורתי של 70 מילימטרים יש סרט צילום בגודל של 48.5 מילימטרים לרוחב ו־22.1 מילימטרים גובה, ל־IMAX יש סרט צילום בגודל של 69.6 מילימטרים לרוחב ו־48.5 מילימטרים לגובה. המקרן מעביר את הסרט במהירות של 24 תמונות בשנייה, מהירות גדולה פי 3 מהמהירות הסטנדרטית שסרט עובר במקרן מסוג זה.
