In Utero
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
In Utero | ||
---|---|---|
אלבום מאת נירוונה | ||
יצא לאור | 21 בספטמבר,1993 | |
הוקלט | בפברואר 1993 באולפני פכידרם, מינסוטה | |
סוגה | גראנג' | |
אורך | 41:11 (ארצות הברית), 68:58 (אירופה) | |
חברת תקליטים | גפן רקורדס | |
מפיק(ים) | סטיב אלביני | |
כרונולוגיית נירוונה | ||
Incesticide (1992) |
In Utero (1993) |
MTV Unplugged in New York (1994) |
האלבום ב-allmusic | ||
[{{{amg2}}} האלבום ב-allmusic] | ||
האלבום ב-Mooma |
In Utero הוא אלבום האולפן השלישי והאחרון של להקת הגראנג' האמריקאית נירוונה. הוא יצא לאור בספטמבר 1993. שם האלבום מתאר מונח נפוץ בביולוגיה שמשמעותו "טרם לידה", או באופן מילולי "בתוך הרחם".
[עריכה] סקירה כללית
לאחר הצלחתו המסחרית המסיבית והבלתי צפויה של אלבומה השני, Nevermind, שאפה נירוונה "לחזור לשורשים" וליצור אלבום בעל צליל קשוח יותר ונעים פחות לאוזן. הזמר היוצר קורט קוביין הודה בחששו מאיבוד גרעין המעריצים הוותיק של הלהקה, שוחרי הפאנק והאינדי, לאחר הגעתה למעמד של להקת-על, והלהקה הזמינה את סטיב אלביני להפיק את האלבום. בסופו של דבר הצליחה הלהקה להנות משני העולמות: האלבום הגיע למקום הראשון במצעד האלבומים של בילבורד, ומספר סינגלים שלו הפכו ללהיטים, ביניהם "Heart-Shaped Box" ,"All Apologies" ו-"Rape Me", אך הצליחו להציג את הצליל החלוד והניסיוני המקורי שלה בשירים כמו "Scentless Apprentice" ו-"Milk It", כאשר היא ממשיכה לשמור על תדמית הפאנק שלה.
קוביין כינה את תהליך הקלטת האלבום, שארכה כ-12-14 ימים, כהקלטה הקלה ביותר של הלהקה מאז ומעולם. שלושה שירים מוקססו מחדש מאוחר יותר בידי סקוט ליט, מה שיצר סדק ביחסים בין אלביני והלהקה. האלבום כלל התייחסויות רבות לנושאים רפואיים, נטייה שהחלה כבר בשיר "Drain You" מן האלבום הקודם ובאיורים ובקולאז'ים שיצר קוביין. החל משם האלבום, האלבום מכיל איזכורים והתייחסויות למונחים כמו זרע, ממברנה, פצע פתוח, טפילים, חלב והפלה, כאשר עטיפתו של האלבום מציגה גוף של אישה בהריון באופן אנטומי (עם כנפי מלאך שאותם הוסיף קוביין), וקולאז' של פרחים, עוברי פלסטיק ושריונות של צבים המוקף בסמלי פריון יווניים על העטיפה האחורית.
עוד לפני צאתו החל האלבום לעורר מחלוקות, כאשר השמועות דיברו על הססנות מצד חברת גפן לגבי הוצאת האלבום, וגרמו לקוביין להצהיר בפומבי על שליטה של מאה אחוז של הלהקה על המוזיקה שלה. ארגונים פמיניסטיים מחו כנגד השיר "Rape Me" ("אנוס אותי"), וקוביין הצהיר מספר פעמים שהשיר הוא נגד אונס. גרסה "נקייה" של האלבום נוצרה עבור הרשתות וול-מארט וקיי-מארט שסירבו להציג את האלבום על מדפיהן בגלל עבודת האמנות שלו. העטיפה האחורית שונתה לצילום "זום-אין" של העטיפה המקורית ושם השיר "Rape Me" שונה ל- "Waif Me", למרות שמילות השיר לא שונו. חברי הלהקה תירצו את מהלכם זה במצבם של תושבי מקומות כגון המערב התיכון של ארצות הברית, שחנויות תקליטים לא קיימות במקומות ממגוריהן והמקום היחיד בו הם מסוגלים להשיג אלבומים הוא חנויות קיי-מארט.
האלבום היה מועמד לפרס הגראמי לאלבום המוזיקה האלטרנטיבית הטוב ביותר ב-1994 והפסיד ל-Zooropa של U2. אלבום האנפלאגד של נירוונה זכה בפרס שנתיים מאוחר יותר.
[עריכה] רשימת השירים
כל השירים: קורט קוביין, חוץ מהשירים בהם מצוין אחרת.
|
[עריכה] רצועת בונוס
- Gallons Of Rubbing Alcohol Flow Through The Strip - 7:33 (קוביין, גרוהל, נובוסליץ')
- הרצועה הוקלטה בינואר 1993 בריו דה ז'נרו, ומתחילה להתנגן כ-20 דקות לאחר סיומו של "All Apologies". היא נכללה רק במספר מדינות מחוץ לארצות הברית.