קורט קוביין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

קורט דונלד קוביין

תאריך לידה	20 בפברואר 1967 אברדין, וושינגטון, ארצות הברית
תאריך פטירה	5 באפריל 1994 סיאטל, וושינגטון, ארצות הברית

קורט דונלד קוביין (Kurt Donald Cobain) ‏(20 בפברואר 1967 - 5 באפריל 1994) סולן להקת הגראנג' נירוונה. פריצת להקתו אל תודעת הקהל הרחב בתחילת שנות התשעים הפכה אותו לאחד מסמלי זרם הגראנג' ולמודל חיקוי למוזיקאים רבים.

[עריכה] ביוגרפיה

קוביין גדל בבית קשה יום באברדין, וושינגטון שבארצות הברית. הוריו התגרשו והוא נדד בין בתיהם ובתים של קרובי משפחה אחרים. המוזיקה הייתה מקום המפלט שלו. בגיל 14 הוא קיבל גיטרה ולימד את עצמו לנגן עליה. הוא הושפע מלהקות כגון הסקס פיסטולס, בלאק סבאת' וקיס. כבר בתור נער החל להשתמש בסמים. עוד בנעוריו תמך בזכויות הומוסקסואלים, עובדה שתרמה להטרדות המילוליות והפיזיות מהן סבל מצד הומופובים ואחרים.

בשנת 1985 קוביין עבר לסיאטל ושם הקים בשנת 1987 את להקת "נירוונה". בימיה הראשונים של הלהקה קורט היה המתופף, הבסיסט היה חברו הטוב ביותר כריס נובולסקי והגיטריסט והסולן התחלפו לעתים תכופות. בשנת 1988 קורט עבר לקידמת הלהקה, ניגן בגיטרה ושר והצטרף אליהם המתופף צ'אד צ'נינג איתו הוציאו בשנת 1989 את אלבומם הראשון "bleach". בתקופה זו נירוונה הופיעו במועדונים קטנים ולא זכו להצלחה רבה.

בשנת 1990 עזב את הלהקה צ'נינג בעקבות סכסוכים חוזרים ונישנים עם קורט, ובמקומו הגיע המתופף דייב גרוהל.

הפריצה הגדולה של קוביין והלהקה הייתה ב-1991 עם התקליט "נוורמיינד" (Nevermind) והסינגל הראשון ממנו, "Smells Like Teen Spirit" (מריח כמו רוח נעורים). השיר והתקליט הפכו למייצגי מוזיקת הגראנג' ולסמל של אותו הדור. קורט קוביין הפך לסמל של "דור ה-X", דור אדיש שרוצה "שישעשעו אותו" (ציטוט מהשיר "Smells Like Teen Spirit".) הלהקה הפכה לפופולרית מאוד והייתה ללהקת הגארנג' הראשונה שהגיעה לראש המצעדים ברחבי העולם. קורט אובחן כסובל מהפרעה דו-קוטבית ועליה כתב את השיר "ליתיום", על שם התרופה. השיר יצא בדיוק ביום בוא הוא אושפז לאחר שניסה להתאבד.

בשנת 1992 התחתן קוביין עם קורטני לאב, מוזיקאית עם רקע של ילדות קשה, ובדומה לקוביין, בת להורים גרושים, שאף עבדה כחשפנית. במהלך נישואיהם, ואף לאחריהם (כולל משפט מתוקשר ב-2004 עקב סמים) השתמשה קורטני בסמים. פחות מחצי שנה לאחר נישואיהם נולדה בתם, פרנסיס בִּין קוביין. השם "בין" ניתן לה על ידי אביה שטען שנראתה בתמונות האולטרסאונד כשעועית קטנה (Bean). קורטני לאב הודתה מאוחר יותר שהשתמשה בסמים במהלך ההריון. הדבר גרם לניסיון של הרשויות לבטל את חזקתם על הילדה, כאשר השפעת הצעד על קורט הייתה קטלנית. באותה שנה בעקבות דרישה רבה לדיסק חדש של הלהקה שיחררה נירוונה את "Incesticide", אוסף של הקלטות שלא פורסמו ובוטלגים.

קורט קוביין

בשנת 1993 שיחררה הלהקה את אלבומה השלישי, "In Utero".

לקראת סוף שנת 1993 נירוונה עשו הופעת אנפלגד (אקוסטית) מיוחדת בערוץ MTV הופעה זו נחשבת להופעת האנפלגד הטובה ביותר שהייתה במסגרת MTV. למרבה ההפתעה, רוב השירים שנירוונה הופיעו איתם היו גירסאות כיסוי ולא שירים שלהם. הם לא הופיעו עם "Smells Like Teen Spirit" ולא עם אף להיט אחר שלהם. (קורט גם ציין בכמה וכמה ראיונות שהוא שונא את "Smells Like Teen Spirit" ושהוא השיר הגרוע שכתב בחייו.) האלבום של הופעת האנפלאגד יצא בנומבר 1994, עקב מותו של קוביין. במקור, קוביין רצה רק לשחרר שירים מועטים מהופעה זו בדיסקים של נירונה שיצאו בעתיד, אך כאמור עקב מותו הוחלט להוציא את כל ההופעה על דיסק.

לקוביין הייתה היסטוריה של דכאונות, ניסיונות התאבדות ושימוש בסמים. כחודש לפניי התאבדותו בביתו שבסיאטל, ניסה קוביין להתאבד על ידי מנת יתר בבית מלון ברומא.

יש האומרים כי קוביין התאבד ב-5 באפריל 1994 ביריית רובה ציד לראשו, אך גרסה אחרת אומרת כי נרצח על ידי אשתו, קורטני לאב. גופתו התגלתה רק שלושה ימים לאחר מותו, על ידי איש תחזוקה. קוביין כתב מכתב לבודהה, שם מספר את סיבותיו לפירוק להקת "נירוונה". מכתב זה נמצא בידי הגופה כשנמצאה, כששלוש השורות האחרונות מצביעות על כך שהתאבד. יש האומרים כי הרוצח הוסיף את שלושת השורות הללו. במכתב זה, שלכאורה הוקדש בעיקר לאשתו ולבתו, ציטט קוביין משירו של ניל יאנג: "עדיף להישרף מאשר להתפוגג" ("It's Better to burn out, than to fade away"). בניתוח שלאחר המוות התגלה בגופו ריכוז גבוה מאוד של הרואין. כמה מעריצים של קוביין ברחבי אוסטרליה וארצות הברית התאבדו בעקבותיו.

בשנת 2005, כ-11 שנים לאחר התאבדותו של קוביין נעשתה מחווה לכבודו ועל שלט הכניסה לעיר הולדתו, אברדין, נוסף הכיתוב "Come As You Are", כשמו של אחד מהשירים המפורסמים של להקתו.

אנשים רבים מאמינים כי קורט קוביין לא התאבד אלא נרצח על ידי אישתו, קורטני לאב, והמטפל שחי בביתם באותה תקופה. לתאוריה זו אף הוקדש אתר אינטרנט ופורסם ספר.

אלמנתו, קורטני לאב, קיבלה את כל הזכויות על נירוונה למרות מחאות חברי הלהקה הנותרים.

לאחר מותו של קורט פורסם אוסף של הקלטות מהופעות של נירוונה, מהפעותיהם הראשונות עד לאחרונות. כמו כן, פורסמו על ידי אלמנתו יומניו האישיים (למרות ההתנגדות של משפחתו). בשנת 2002 הוציאה לאור קורטני לאב אוסף להיטים של הלהקה למרות מחאותיהם של גרוהול ונובוסליק ובשנת 2005 הוציאה מארז של שלושה דיסקים, DVD וחוברת של בוטלאגים הקלטות מהופעות חיות סקיצות ודמואים שלא פורסמו קודם לכן.