2001: אודיסיאה בחלל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

עטיפת ה-DVD של הסרט

"2001: אודיסיאה בחלל" הוא שמם של סרט בבימויו של סטנלי קובריק וספר מאת ארתור סי קלארק.

הסרט ובעקבותיו הספר (בסדר זה, ההפוך למקובל) הופיעו ב-1968, סמוך לנחיתת האדם הראשון על הירח. הרעיון לסרט ולספר התבסס על סיפור קצר שפורסם קודם. השם אודיסיאה שאול מסיפור הגיבור היווני אודיסאוס הנמשך במשך עשר שנים על רקע מלחמת טרויה, ושמייחסים את כתיבתו להומרוס. בלשון הדיבור "אודיסיאה" הפכה למושג המציין מסע נדודים.

בעקבות סרט זה כתב דייוויד בואי את השיר Space Oddity ב-1969, המספר על אסטרונאוט בשם מייג'ור טום הנשלח למשימה בחלל.

פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.

[עריכה] העלילה

מדענים גילו מונולית שחור בעל שדה מגנטי חריג חבוי באדמת הירח במכתש טיכו. כאשר נחשף המונולית לראשונה לאור השמש הוא שידר אות רדיו חזק לעבר כוכב הלכת (בספר המקורי מופיע שבתאי בסרט ובספרי ההמשך הוחלף הכוכב לצדק).

צוות בן חמישה אסטרונאוטים נשלח לצדק בחללית דיסקברי 1, שניים מהם פעילים ושלושה נמצאים בהקפאה קריוגנית מתוך כוונה שיתעוררו רעננים כשיגיע מועד כניסתם לפעולה. הצוות משתף פעולה עם מחשב אלקטרוני בעל בינה מלאכותית ששמו "הַאל" (הסופר הכחיש כי מדובר בוריאציה על שמה של חברת המחשבים IBM, למרות שאם נחליף כל אות באות הקודמת לה באלפבית הלטיני, נקבל את השם HAL).

מטרת המשימה נשמרת בסוד משני אנשי הצוות הערים (דייוויד באומן ופרנק פול) וידועה רק לצוות הישן ולמחשב האל.

במהלך המסע חושד המחשב כי בני האדם מסכנים את המטרה הסודית של המשימה ומנסה להשתלט על החללית ולהרוג את בני האדם.

בסופו של דבר מגיעה החללית ליעדה, שם מגלה דייב מונולית נוסף, עצום בגודלו, החג סביב צדק. המונולית שואב את האסטרונאוט לתוכו כשמילותיו האחרונות הן "אלוהים, זה מלא בכוכבים!" (!My God, it's full of stars)

[עריכה] רקע

קלארק היה בעיצומה של כתיבת ספר המבוסס על סיפור קצר שכתב ב-1951 בשם "הזקיף" ("The Sentinel"), כשפנה אליו הבמאי סטנלי קובריק. קובריק הציע שיתוף פעולה ביצירת "סרט המדע הבדיוני הטוב ביותר שנעשה אי-פעם". קלארק השתתף בכתיבת התסריט המבוסס על טיוטת הספר. התוצאה: הסרט "2001: אודיסיאה בחלל". הסרט והספר שהוציא קלארק אחר כך זכו להצלחה כבירה. הסרט זכה בפרס אוסקר לשנת 1968 בקטגוריה של אפקטים חזותיים.

ב"2001: אודיסיאה בחלל" ניסה קלארק להביא מעין מסר נבואי לשנה שהיא משמעותית, תחילת האלף השלישי, שבעת צאת הסרט לאקרנים נראתה מרוחקת מאד. הוא גם הביא בעלילה מספר בעיות שניסה לפותרן בתסריט כמו תיפקוד האסטרונאוטים במצב של כוח משיכה אפסי וכן את השאלה המוסרית הקרדינלית האם האנושות לא מביאה בפיתוח מחשבים מתוחכמים את האפשרות ש"הגולם יקום על יוצרו".

המוזיקה בסרט היא אסופה של קטעי מוזיקה קלאסית. למשל, המסע מכדור הארץ לירח נערך לצלילי הוואלס "הדנובה הכחולה" מאת יוהן שטראוס הבן. הסרט מתחיל בהשמעה של פתיחת הפואמה הסימפונית כה אמר זרתוסטרא של ריכארד שטראוס על פי פרידריך ניטשה. קטע מוזיקלי זה, הפך מאז למזוהה עם סרטי מדע בדיוני.

התחלת הסרט וסיומו עלולים להיות לא מובנים לצופים שלא קראו את הספר קודם לכן.