New Immissions/Updates:
boundless - educate - edutalab - empatico - es-ebooks - es16 - fr16 - fsfiles - hesperian - solidaria - wikipediaforschools
- wikipediaforschoolses - wikipediaforschoolsfr - wikipediaforschoolspt - worldmap -

See also: Liber Liber - Libro Parlato - Liber Musica  - Manuzio -  Liber Liber ISO Files - Alphabetical Order - Multivolume ZIP Complete Archive - PDF Files - OGG Music Files -

PROJECT GUTENBERG HTML: Volume I - Volume II - Volume III - Volume IV - Volume V - Volume VI - Volume VII - Volume VIII - Volume IX

Ascolta ""Volevo solo fare un audiolibro"" su Spreaker.
CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
מוזיקה קלאסית - ויקיפדיה

מוזיקה קלאסית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מוזיקה קלאסית הוא ביטוי רחב וכולל, יש שיגידו לא מדויק ולא ספציפי מספיק, אולם נעשה בו שימוש וישנן מספר דרכים להגדרתו. יש המגדירים מוזיקה קלאסית כמוזיקה "אמנותית" כדי להבדיל אותה מהמוזיקה הקלה, ומשום שהיא רואה את עצמה ניצבת בשורה אחת עם יתר האמנויות לאורך ההיסטוריה המערבית. במובנה הצר ביותר, מוזיקה קלאסית היא מוזיקה שנכתבה בתקופה הקלאסית, כלומר במחצית השנייה של המאה ה-18. על כל פנים, בשימוש נפוץ יותר נמצאת ההגדרה הרחבה יותר, שגבולותיה ברורים הרבה פחות.

תוכן עניינים

[עריכה] טבעה של המוזיקה הקלאסית

מוזיקה קלאסית היא בראש ובראשונה מוזיקה כתובה ומסורתית, אשר נשמרה והועברה מאדם לאדם ומדור לדור על ידי תוים, בניגוד לסוגי מוזיקה אחרים (כגון מוזיקה עממית ומוזיקה קלה), אשר מועברים בצורה אוראלית, הקלטות וכד'. בעולם המוזיקה הקלאסית של ימינו, יצירות שהולחנו לפני מאות שנים מבוצעות ומדוברות הרבה יותר (לעתים קרובות) מיצירות שהולחנו רק לאחרונה. השימוש בתווים ובפרטיטורות במוזיקה הקלאסית הוא נוח ומושכל, משום שרוב העוסקים בדבר מסוגלים לקרוא תווים ומחונכים לכך.

מוזיקה קלאסית מיועדת לעמוד בפני עצמה. בניגוד לסוגי מוזיקה אחרים, אשר מיועדים אך רק לשמש כרקע, או כמוזיקה לריקודים או לפעמים מוזיקה לסרטים. יצירות קלאסיות מבוצעות בדרך כלל באולמות המיועדים לכך, והקהל מצופה להישאר שקט ובמקומו לאורך כל היצירה, על מנת שכל אחד יוכל להתרשם ולקבל את כל המידע שמועבר ביצירה, שהרי יצירות קלאסיות הן, לעתים קרובות, מורכבות או עמוסות באופן כתיבתן ובמסר הרגשי שלהן. המבצעים את היצירות לבושים בדרך כלל בלבוש רשמי ומכובד, מנהג שמתפרש כנתינת כבוד למוזיקה, או אולי פשוט מנהג כתוצאה מהמורשת הוותיקה והעשירה של המוזיקה הקלאסית. בדרך כלל, אין (או לא אמורה להיות) אינטרקציה (מלבד המוזיקה, כמובן) בין המבצעים את היצירה לבין הקהל.

אילתור משחק תפקיד קטן מאוד, ואפילו זניח במוזיקה הקלאסית. המוזיקאי המבצע את היצירה מצופה לעקוב אחר ההוראות בפרטיטורה כך שכוונתיו ורעיונותיו של מלחין היצירה יועברו. כלומר, במוזיקה הקלאסית ניתן משקל רב הרבה יותר למלחין מאשר לנגן המבצע, כאשר לזה האחרון יש חופש ביטוי די מצומצם, או מצומצם ביחס לסוגי מוזיקה אחרים (כמו רוק או ג'אז).יחד עם זאת, למבצע במוזיקה הקלאסית ניתנת חירות בפרשנות או האינטרפרטציה של היצירה, בדומה לשחקן תיאטרון המדקלם טקסט כתוב אך מוסיף לו את השקפותיו ותחושותיו האישיות. בכל אופן, היו תקופות מסוימות במהלך ההיסטוריה שבהן האילתור היה נפוץ יותר, כמו למשל תקופת הבארוק. בנוסף, מלחינים מפורסמים כמו מוצארט או בטהובן נהגו לאלתר את הקדנצות בקונצ'רטו לפסנתר שאותם ביצעו בעצמם.

לעתים משמשים המונחים מוזיקה אומנותית או מוזיקה קונצרטית כביטויים נרדפים לביטוי מוזיקה קלאסית. בכל מקרה, ביטויים אלה לא נפוצים ואינם מקובלים על ידי רוב המוזיקאים.

המילה "קלאסיס" באה מיוון ופירושה: כל הזמן בשימוש, מושלם. יש גם חוקים מעבר לרגש שמוזיקה קלאסית מתבססת עליהם. מוזיקה קלאסית דורשת לימוד, אין בה בדר"כ אילתור ויש לה "צורה" מסוימת שמאוד מאוד חשובה.

[עריכה] ציר זמן

יצירות מוזיקליות מועברות ומובנות באופן הטוב ביותר כאשר הן נמצאות בקונטקסט המתאים ובמקום המתאים להן בהיסטוריה של המוזיקה. החלוקה לתקופות נעשית כך:

  • מוזיקת ימי הביניים - באופן כללי מוזיקה שהולחנה לפני שנת 1450, הסגנון הבולט ביותר בתקופה זו הוא הזימרה הגרגוריאנית.
  • מוזיקת רנסאנס - 1450-1600, מוזיקת הרנסאנס מאופיינת בשימוש ביותר כלים ובקווים מלודיים מרובים יותר.
  • מוזיקת בארוק - 1600-1750, בתקופת הבארוק המוזיקה הייתה מאופיינת בשימוש בקונטרפונקט, כמו כן גדל השימוש בכלי מקלדת ובתזמורות.
  • מוזיקה בתקופה הקלאסית - 1750-1820, תקופה קצרה אך חשובה ודומיננטית
  • מוזיקה רומנטית - 1820-1920.
  • מוזיקה מודרנית - מונח המשמש לתיאור זרמים מסוימים במוזיקה של המאה ה-20.
  • מוזיקה עכשווית - מוזיקה קלאסית שהולחנה מסוף המאה ה-20 ועד ימינו.

השנים שמצוינות למעלה הן כלליות ואינן מדויקות משתי סיבות: הראשונה, חלק מן הסגנונות היו פעילים במקביל. השנייה, קשה לקבוע מתי דועך לחלוטין סגנון אחד ונעשה פופולרי סגנון אחר.

[עריכה] מוזיקה קלאסית מול מוזיקה פופולרית

[עריכה] מוזיקה קלאסית מול רוק מתקדם

בעוד רוק מתקדם הוא ז'אנר המכיל בתוכו השפעות ברורות ודומיננטיות מאוד של מוזיקה קלאסית (מבנים קלאסיים, שימוש בטכניקות הלחנה קלאסיות כמו קונטרפונקט, ולעתים אף עיבוד ליצרות קלאסיות ממש), אי אפשר להגדירו כמוזיקה קלאסית משום שהוא בראש ובראשונה זרם במוזיקת הרוק שאינה מוזיקה קלאסית: יש בו שימוש בתזמור של הרכב רוק (גיטרות וקלידים חשמליים, תופים מודולאריים וכו') והשימוש בכלים אקוסטיים המזוהים עם המוזיקה הקלאסית אינו הכרחי.

[עריכה] מוזיקה קלאסית מול ג'אז

ניתן לומר שהג'אז היא מוזיקה שבנויה על אילתור, ואילו המוזיקה הקלאסית היא מוזיקה שבה הנגנים מנגנים מוזיקה כתובה מהתו הראשון ועד האחרון.

[עריכה] מוזיקה קלאסית בחינוך

במהלך ההיסטוריה, הורים רבים בעולם המערבי דאגו לכך שילדיהם יחשפו למוזיקה הקלאסית ויתעסקו בה מגיל צעיר, שהרי בסיס מוקדם למוזיקה מאפשר התקדמות והתמקצעות קלה יותר בגיל מאוחר יותר. ישנם כלים, כמו כינור למשל, שכמעט בלתי אפשרי להגיע לרמה גבוהה בהם אם לא מתחילים לנגן בגיל מוקדם. ההתעסקות במוזיקה מספקת גם מסגרת חברתית ומלבד זה, רבים טוענים כי השכלה מסוימת במוזיקה בכלל ובמוזיקה קלאסית בפרט היא מרכיב חשוב בידע הכללי.

בנוסף, ישנם חוקרים הטוענים (אם כי טענה זו אינה מוכחת ואין להסתמך עליה) ששמיעת מוזיקה קלאסית בגיל צעיר ואפילו לפני הלידה מפתחת את החשיבה ואת המוח (ראו אפקט מוצרט).

[עריכה] ראו גם

Static Wikipedia (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu