אוטו היינריך ורבורג
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוטו היינריך ורבורג (8 באוקטובר 1882 – 1 באוגוסט 1970), רופא וביוכימאי, יהודי - גרמני, אשר זכה בפרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה לשנת 1931 על מחקריו בתחום צריכת החמצן של תאים והאנזים האחראי לה.
ורבורג נולד ב-8 באוקטובר 1883 בעיר פרייבורג. אביו היה פיזיקאי. ורבורג סיים את לימודי דוקטורט בכימיה באוניברסיטת ברלין בשנת 1906 ולימודי רפואה באוניברסיטת היידלברג בשנת 1911. בתקופת מלחמת העולם הראשונה שירת בחיל הפרשים הפרוסי. בשנת 1918 מונה לפרופסור במכון הקיסר וילהלם (אחר נקרא המכון ע"ש מקס פלנק). החל משנת 1931 הוא עמד בראש מכון מקס פלנק לפיזיולוגית התא בברלין.
פרסומו הראשוני בא על מחקריו בתחום מטבוליזם של סוגים שונים של ביציות בתחנה למחקר ביולוגי ימי בנפולי. בשנות העשרים החל לברר את צריכת החמצן של תאים באורגניזם חי. הוא היה חלוץ בשימוש במנומטר (המודד שינויים בלחץ גז) כדי להבין את מידת החמצן הנצרכת על ידי פרוסות של רקמות חיות. בחיפושו אחר אותם מרכיבים בתא האחראים לצריכת החמצן גילה את הציטוכרומים, קבוצת חלבונים מכילי ברזל הנקשר מולקולרית לחמצן, בדומה למה שקורה בתאי ההמוגלובין. פרס נובל הוענק לו על מחקריו בתחום החלבון האחראי לצריכת החמצן בתא. בשנת 1944 הוא הוכרז כזוכה, בפעם השנייה, בפרס נובל, אבל בגלל היותו יהודי, מנע ממנו המשטר הנאצי מלקבל את הפרס. יחד עם זאת, בגלל פרסומו העולמי נמנע המשטר הנאצי מלכלוא אותו או להגלותו.
ורבורג חקר גם את תופעת הפוטוסינטזה והיה הראשון להצביע על כך שתאים ממאירים צורכים הרבה פחות חמצן מתאים רגילים. הוא פרסם מאמרים רבים בתחום מחקריו.
אוטו ורבורג התמנה כחבר (שאינו בריטי) בחברה המלכותית בלונדון, בשנת 1934 וחבר באקדמיות למדעים של ברלין קופנהגן, רומא, והודו. זאת מבין שלל העיטורים והאותות האחרים אותם קיבל. הוא נותר רווק כל חייו.
