אולגה חנקין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אולגה חנקין (1852 - 1943). מאנשי העלייה הראשונה, מיילדת, שהייתה חשוכת ילדים. עסקה ברכישת קרקעות מידי סוחרים ערביים והקמת יישובים יהודיים בהן. אשתו של יהושע חנקין. על שמה שכונת גבעת אולגה, השוכנת מערבית לחדרה.
נולדה ברוסיה, הייתה קשורה לחוגים מהפכניים ולתנועות ציוניות. למרות זאת היא ניהלה רומן גלוי עם קצין מצבא הצאר. היא נכנסה להריון ממנו, הפילה, ובעקבות זאת לא יכלה ללדת עוד. ברוסיה עברה קורס מיילדות. כל משפחתה עלתה לארץ, אולם אולגה עלתה רק מספר שנים מאוחר יותר, ב-1885, לאחר שאביה ביקש ממנה לבוא ולילד את בנו של אחותה פאני (וכנראה גם על מנת להרחיקה מבן זוגה הרוסי). משפחתה הייתה משפחת בלקינד, מראשוני הביל"וים, בתקופת השלטון העותמ'אני בארץ ישראל.
עם עלייתה התגוררה בראשון לציון ופגשה בבן המושבה, יהושע חנקין, שהיה צעיר ממנה ביותר מעשר שנים. לאחר שנתיים הם התחתנו. אולגה חנקין המשיכה לעבוד גם בארץ כמיילדת, ויילדה רבים מבני היישוב היהודי, וגם משפחות ערביות אמידות רבות שכרו את שירותיה. היא נודעה בכך שלא חששה לרכב לבדה על סוסה בדרכים לא מאובטחות, והייתה מוכנה להגיע לכל כפר בארץ כדי לילד. פעמים רבות הניסה שודדי דרכים שעמדו בדרכה.
לאחר נישואיה היא נסחפה לעסקי בעלה, ולמעשה עמדה מאחורי רבות מרכישות הקרקעות של בעלה. זאת הודות לקשריה עם בעלי קרקעות ערבים, ששכרו את שירותיה כמיילדת.
בערוב ימיה בנה לה בעלה בית על גבעה בחוף חדרה, שבו לא הספיקה להתגורר. לימים הוקמה מסביבו שכונת גבעת אולגה, שנקראת על שמה. אולגה חנקין קבורה לצידו של בעלה באחוזת קבר במעיין חרוד.
[עריכה] לקריאה נוספת
- רות קולודני בקי, אם תלכי עמי: סיפורה של אולגה חנקין, עם עובד, יד יצחק בן צבי, 1997.
