אוניברסיטאות בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

בישראל פועלות שמונה אוניברסיטאות העוסקות במחקר ובמתן השכלה גבוהה, לצד 49 מכללות אקדמיות, העוסקות במתן השכלה גבוהה אך אינן עוסקות במחקר. האוניברסיטאות והמכללות בישראל פועלות בפיקוח המועצה להשכלה גבוהה. בשנת 2006 לומדים בהן כ־245 אלף סטודנטים, והמקצועות המבוקשים ביותר הם רפואה ומשפטים.

ארגוני הסגל הבכיר של האוניברסיטאות מאוגדים ב"מועצה המתאמת של ארגוני הסגל האקדמי באוניברסיטאות", ארגוני הסגל הזוטר שותפים בפורום המתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר", וארגוני הסטודנטים שותפים ב"התאחדות הסטודנטים בישראל".

[עריכה] האוניברסיטאות בישראל

מוסד	מיקום	שנת הייסוד	מספר הסטודנטים בשנת 2006	נשיא/ה	הערות
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל	חיפה	1924	כ-13,000	יצחק אפלויג	-
האוניברסיטה העברית בירושלים	ירושלים	1925	כ-24,000	מנחם מגידור	שלושה קמפוסים בירושלים ובנוסף פקולטה לחקלאות ברחובות
מכון ויצמן למדע	רחובות	1949	כ-700	אילן חת	תואר שני ומעלה
אוניברסיטת בר אילן	רמת גן	1955	כ-31,000	משה קווה	-
אוניברסיטת תל אביב	תל אביב	1956	כ-29,000	איתמר רבינוביץ'	-
אוניברסיטת חיפה	חיפה	1963	כ-13,000	אהרון בן זאב	-
אוניברסיטת בן גוריון בנגב	באר שבע	1969	כ-17,000	רבקה כרמי	-
האוניברסיטה הפתוחה	כ-70 קמפוסים ברחבי הארץ	1976	כ-39,000	גרשון בן שחר	קמפוס ראשי ברעננה, לא מעניקה תואר דוקטור

בשנת 2005 ממשלת ישראל אישרה את הקמתה של אוניברסיטה חדשה בגליל, ככל הנראה באזור כרמיאל.
בשנת 2005 ממשלת ישראל אישרה עקרונית את הפיכתה של המכללה האקדמית יהודה ושומרון באריאל לאוניברסיטה.

[עריכה] השינוי במספר הסטודנטים הכולל בישראל

שנה	מספר הסטודנטים הכולל
1948	כ-1,600
1958	כ-9,000
1970	כ-35,000
1980	כ-56,000
1990	כ-76,000
2000	כ-166,000
2006	כ-245,000

בישראל, נכון לשנת 2003, אחוז בעלי התארים האקדמיים עומד על 29% מגילאי 25-64 (כולל מכללות). הממוצע הינו השני בגובהו בעולם, מלבד נורבגיה וזהה לארצות הברית.^[1]

[עריכה] מסלולים מיוחדים

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

באחדות מהאוניברסיטאות בישראל מתקיימים, בצד מסלולי הלימוד הרגילים, מסלולים מיוחדים לאנשי מערכת הביטחון. את אופי הלימודים במסלולים המיועדים לאנשי צבא בדרג הבינוני והבכיר תיאר יוסף גרודזינסקי:

	זה שנים מקיימות אוניברסיטאות רבות תוכניות שתפקידן "לעזור" לקצינים בכירים לזכות בתואר אקדמי. מה שהתחיל בקטן לפני שנים רבות, צמח לשורה ארוכה ומביכה של תוכניות שמציעות לאנשי הצבא מסלול מהיר וקל לתואר. הצבא מרוויח, כי תנאי השירות של קציניו משתפרים בעלות נמוכה, ורמת הקצונה עולה למראית עין; האוניברסיטאות מרוויחות כסף קל, וגם יוקרה, שכן איזה מוסד לא ירצה שקצינים בכירים יימנו עם תלמידיו? וכך, מתחנכים דורות של קצינים מבלי שיבינו בכלל מהי אוניברסיטה: הם באים לשיעורים מיוחדים להם, ונתקלים רק בחבריהם הקצינים; חלק גדול ממוריהם הם קצינים לשעבר שהתמחו בהוראה לאנשי צבא; התוכניות האלה מואצות, ולפעמים מתקיימות במשולב עם פו"מ, מב"ל או מסלולי הכשרה צבאיים אחרים.
-- יוסף גרודזינסקי, צה"ל חסר השכלה, הארץ, 25.1.07

בנוסף מתקיימים מסלולים לחיילים שרק החלו את שירותם הצבאי, כגון העתודה האקדמית ותלפיות, שהמשרתים בהם לומדים במסלולי הלימוד הרגילים באוניברסיטאות.