אוריפידס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

אֶוּריפִּידֶס (480 עד 406 לפנה"ס בקירוב), היה אחד משלושת המחזאים הטראגיים הגדולים באתונה העתיקה, יחד עם אייסכילוס וסופוקלס. הוא היה הצעיר שבשלושה, ונולד בשנת 480 לפנה"ס בקירוב. שם אמו היה קְלייטוֹ, ושם אביו מְנֵסַרכוּס או מְנֵסַרכִידֶס. סיפור מסורתי טוען כי קלייטו התפרנסה ממכירת עשבי תיבול בשוק; מחבר-הקומדיות אריסטופנס מצא שהדבר משעשע, והשתמש בו בקומדיות רבות. עם זאת, ישנן עדויות רבות לפיהן משפחתו של אוריפידס הייתה אמידה למדי, ולא הייתה זקוקה להכנסה מסוג זה.

על-פי מקורות קדומים, חיבר אוריפידס מעל 90 מחזות, אשר מהם שרדו 18 עד ימינו (כיום מקובל לחשוב כי המחזה "רזוס" נכתב בידי אחר). ממרבית המחזות האחרים שרדו קטעים, חלקם ארוכים למדי. מספר המחזות מאת אוריפידס ששרד גדול יותר מזה של אייסכילוס וסופוקלס גם יחד, בין השאר בשל השתמרות מקרית של כתב-יד שהיה כנראה חלק מאוסף מלא של יצירותיו.

כמעט ואין עדויות על חייו הציבוריים של אוריפידס, למעט מעורבותו בתחרויות דרמה. יש יסוד להאמין כי נסע לסיציליה שבאיטליה בשליחות דיפלומטית, אולם אם השתתף בפעילויות פוליטיות או ציבוריות אחרות במהלך חייו, הרי שלא שרד כל מידע על כך. ממחזותיו ברור שהיה ספקן מאוד בנוגע לדת היוונית, ועל-פי המסורת התרועע עם סופיסטים שונים וגם עם סוקרטס. הייתה לו אשה בשם מֶליטוֹ, והיו להם שלושה בנים.

אוריפידס התחרה בפסטיבל הדרמה האתונאי הידוע (חלק מחגיגות ה"דיוניסיה הגדולה"), החל משנת 455 לפנה"ס, שנה לאחר מותו של אייסכילוס; בשנה זו הגיע למקום השלישי. הוא לא זכה במקום הראשון לפני שנת 441 לפנה"ס, ובמהלך חייו לא זכה יותר מארבע פעמים. בהשוואה לאייסכילוס, שזכה 13 פעמים, וסופוקלס, שזכה 18 פעמים, אוריפידס היה המוערך פחות שבחבורה.

אוריפידס היה יעד תדיר לעקיצותיו של אריסטופנס. הוא מופיע כדמות במחזות "האכארניים" ו"חג הנשים", ובאופן הבולט ביותר ב"הצפרדעים", שבו האל דיוניסוס יוצא למסע אל האדס (השאול) כדי להשיב את אוריפידס מעולם המתים. לאחר ויכוח על אמנות הטראגדיה בין אוריפידס לאייסכילוס, מעדיף דיוניסוס להעלות עמו את אייסכילוס.

התחרות האחרונה שבה השתתף אוריפידס באתונה הייתה בשנת 408 לפנה"ס, וזמן קצר לאחר מכן הוא עזב את העיר בהזמנתו של ארכלאוס השני, ונשאר עימו במוקדון. למרות שעל-פי המסורת עזב את אתונה כשהוא מריר בשל הפסדיו, אין ראיות של ממש לטענה זו. הוא נפטר במקדוניה בשנת 406 לפנה"ס, ולאחר מותו פרסומו האפיל על זה של אייסכילוס וסופוקלס גם יחד. על-פי מסורת לא אמינה, הוא נקרע למוות בידי כלבי ציד.

הקלאסיקונים הצרפתים העריצו את יצירתו של אוריפידס. "הבאקכות", "נשות טרויה", ו"מדיאה" נחשבות לנשגבות שביצירותיו.

תוכן עניינים

1 מחזות מאת אוריפידס
2 מהדורות עבריות של כתבי אוריפידס
- 2.1 עיבודים
3 קישורים חיצוניים

[עריכה] מחזות מאת אוריפידס

"אורסטס" - כנראה מ-408 לפנה"ס
"אִיוֹן"
"איפיגניאה באאוליס" - פורסם לאחר מותו, ב-405 לפנה"ס; מקום ראשון (יחד עם "הבאקכות")
"איפיגניאה בטאוריס"
"אלקטרה"
"אלקסטיס" - 438 לפנה"ס
"אנדרומאכה"
"ילדי הרקולס"
"הבאקכות" - פורסם לאחר מותו, ב-404 לפנה"ס; זכה במקום ראשון (יחד עם "איפגניאה באוליוס")
"היפוליטוס" - 428 לפנה"ס, מקום ראשון
"הלנה" - כנראה מ-412 לפנה"ס
"הפניקיות"
"הֵקאבֵּה"
"הרקולס"
"מבקשות החסד"
"מדיאה" - 431 לפנה"ס, מקום שלישי
"נשות טרויה" - 415 לפנה"ס, מקום שני
"הקיקלופים" (מחזה סאטירים, לא טראגדיה)
("רזוס", מחזה מזויף ששויך לו בטעות)

[עריכה] מהדורות עבריות של כתבי אוריפידס

מתוך מחזות אלו, המחזות הבאים תורגמו לעברית בידי אהרן שבתאי, וראו אור בהוצאת שוקן:

איפיגניה באאוליס
אלקטרה
אלקסטיס
אנדרומאכה
הבאקכות
היפוליטוס
הקובה
הקיקלופים
הרקולס
מדיאה

(לשבתאי חוזה עם הוצאת שוקן לתרגום כל מחזותיו של אוריפידס.)

כמו כן, תורגמו המחזות "נשות טרויה", "מדיאה" ו"הבאקכות" לעברית בידי אהרן קמינקא, וראו אור בספר "טראגדיות נבחרות".

המחזה "מדיאה" של אוריפידס תורגם על-ידי שמעון בוזגלו ויצא לאור בהוצאת אור-עם בשנת 1999.

[עריכה] עיבודים

עיבוד של ז'אן פול סארטר ל"נשות טרויה" תורגם מצרפתית לעברית בידי אלי מלכא וראה אור בהוצאת כתר, 1983.
דן מירון עיבד את "אלקטרה".
חנוך לוין יצר גרסה משלו (שהאלים נעדרים ממנה) ל"נשות טרויה", בשם הנשים האבודות מטרויה.
יגאל עזרתי תרגם ועיבד את "איפיגניה באאוליס", בהוצאת חמו"ל, 1985.