אורי אריאל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורי יהודה אריאל | |
---|---|
תאריך לידה | 22 בדצמבר 1952 |
כנסות | 15, 16, 17 |
סיעות | האיחוד הלאומי, האיחוד הלאומי-מפד"ל |
תפקידים בולטים |
|
אורי יהודה אריאל (נולד ב-22 בדצמבר 1952 בעפולה) הוא חבר כנסת מטעם מפלגת תקומה המהווה חלק מסיעת האיחוד הלאומי. הוא נשוי ואב ל-6 ילדים, מתגורר בכפר אדומים. בצה"ל שירת בפלס"ר 7 והשתחרר בדרגת רב-סרן.
כיהן בין השאר בתפקידים הבאים:
- מזכ”ל אמנה – תנועת התיישבות
- מזכ”ל מועצת יש"ע
- חבר דירקטוריון קרן קיימת לישראל
- ראש מועצת בית אל
כמו יתר חברי סיעתו ורוב הציונות הדתית, אריאל היה מבין המתנגדים הבולטים לתוכנית ההתנתקות ועבר להתגורר בכפר דרום לאות מחאה. אריאל גם ייסד את החזית הכתומה - פורום של חברי כנסת ואנשי ציבור - שמתעסק במתן סיוע ומענה למצוקות של מגורשי גוש קטיף וצפון השומרון. אריאל הגיש מספר הצעות חוק והחלטות כנסת שמטרתן לשפר את הטיפול במפונים, ומתווך בין המפונים לוועדות השונות של הכנסת ומשרדי הממשלה.
מלבד פעילות במישור המדיני, פעל אריאל וחוקק חוקים בתחום החינוך, צרכנות, חברה ואיכות הסביבה. בין השאר העביר חוק האוסר על פיטורי אישה שחזרה ממקלט לנשים מוכות.
בבחירות לכנסת השבע עשרה מוקם אריאל במקום השישי ברשימת האיחוד הלאומי אחרי שוויתר מיוזמתו לח"כ פרופ' אריה אלדד על המקום החמישי. במסגרת רשימת האיחוד הלאומי-מפד"ל קיבל אריאל את המקום התשיעי ונבחר במסגרתו לכנסת. אריאל מכהן גם כראש השדולה למען מפוני גוש קטיף.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אורי אריאל באתר הכנסת
- האתר הרשמי של אורי אוריאל
- החזית הכתומה