כפר דרום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כפר דרום היה יישוב ישראלי ברצועת עזה מצפון לגוש קטיף. היישוב הוקם פעמיים, ובשתיהן ננטש.
תוכן עניינים |
[עריכה] ההתיישבות הראשונה
בשנות השלושים רכש הפרדסן טוביה מילר קרקע בשטח של 260 דונם מערביי האזור ונטע במקום פרדס. במהלך מאורעות תרצ"ו (1939 - 1936) ננטש המקום ומאוחר יותר נמכרה הקרקע לקק"ל. ביום הכיפורים תש"ז -1946 יושב המקום, על ידי גרעין של הפועל המזרחי, כחלק מ-11 הנקודות - תוכנית להקמת יישובים בנגב בטרם קביעת גבולות תוכנית החלוקה, על מנת לקבוע עובדות ולהשפיע על הגבולות העתידיים של המדינה היהודית.
כבר בחלקה הראשון של מלחמת העצמאות (לפני הכרזת העצמאות) היה היישוב נתון להתקפות מצד האוכלוסייה הערבית המקומית, שכללו הפגזת מרגמות וניסיונות לפוצץ את מכון המים של היישוב. עוד לפני פלישת הצבא המצרי לדרום הארץ, בחלקה השני של המלחמה, תקפה יחידה סודנית שלו את היישוב התקפה רגלית לאחר הרעשה ארטילרית. ההתקפה נהדפה על ידי מגני היישוב, שמנו כ-60 אנשים. ב-13 במאי 1948, יום לפני הכרזת העצמאות ותחילת הפלישה המצרית, התבצעה התקפה של כוחות רגליים בליווי שני טנקים מצריים. גם התקפה זו נהדפה. מתחילת הפלישה המצרית לדרום הארץ, לאחר הכרזת העצמאות ב-14 במאי 1948, ועד עד ה-11 ביוני 1948, עת החלה ההפוגה הראשונה, היה כפר דרום נתון במצור של הצבא המצרי, מצור שלווה בהתקפות מטוסים, ארטילריה וכוחות רגליים. מגניו של היישוב ספגו אבדות רבות וסבלו ממחסור במזון ובתחמושת, אך הצליחו להחזיק ביישוב. האספקה שניסו המטוסים הישראליים להטיל אל עבר היישוב נפלה לרוב מחוץ לו. גם בזמן ההפוגה, לא אפשר הצבא המצרי לפנות פצועים ולהעביר אספקה אל מגני היישוב. שיירת חילוץ פצועים שיצאה מכפר דרום הותקפה ונאלצה לשוב לאחר שספגה אבדות.
לאחר שנתקבלו ידיעות כי הצבא המצרי החליט לכבוש את כפר דרום, ולאור מצבם הקשה של מגניו וחוסר ההצלחה של הצבא הישראלי להעביר אספקה ותגבורת, הוחלט לפנות את היישוב. בליל ה-8 ביולי, שבו עמדה ההפוגה בקרבות להסתיים, הסתננו מגני היישוב דרך קווי הצבא המצרי אל מכוניות פינוי שחיכו להן בנקודה שנקבעה מראש. הם התגלו, ונורתה לעברם אש שגרמה להרוג ולשני פצועים. למרות האש, הצליחו המגנים להגיע אל כוח החילוץ ועזבו את המקום. בבוקר ה-8 ביולי החל הצבא המצרי בהתקפה על היישוב. לאחר התקפה ארטילרית נכנס כוח רגלים מצרי למקום וגילה כי היישוב ריק.
מלבד כפר דרום ננטשו יישובים יהודיים נוספים במישור החוף הדרומי עקב ההתקפה המצרית. הצבא המצרי הגיע עד פאתי אשדוד (כיום: גשר "עד הלום") אולם בהמשך קרבות מלחמת העצמאות נהדף בידי צה"ל, שכבש מחדש את רוב האזור. רצועת עזה נותרה בידי הצבא המצרי ובהסכמי רודוס הסכימה ישראל להעבירה לשליטה מצרית. לפיכך, אזור כפר דרום עבר לשליטה מצרית בתום המלחמה. חלק מתושבי הכפר המקורי הקימו אחרי המלחמה את המושב בני דרום.
[עריכה] ההתיישבות השנייה
במלחמת ששת הימים (יוני 1967) כבש צה"ל את רצועת עזה וחצי האי סיני מידי מצרים. מספר הצעות עלו ליישוב המקום מחדש ביהודים, בעיקר לאור העובדה שלא הוקמו תחתיו יישובים ערביים. ב-1970, כשלוש שנים לאחר המלחמה הוקמה במקום היאחזות ישראלית בעידודה של ראש הממשלה דאז גולדה מאיר. ב-1988 אישר שר הביטחון דאז יצחק רבין את אזרוח המקום וב-1989 עלה גרעין הקבע.
במסגרת הסכמי אוסלו הועברו רוב סמכויות השלטון ברצועת עזה לידי הרשות הפלסטינית שהוקמה מכוח ההסכמים. גוש קטיף נותר בשליטה ישראלית מלאה, ואילו כפר דרום, שנמצא מצפון לו, נותר כמובלעת בשליטה ישראלית בתוך שטח הנתון לשליטת הרשות הפלסטינית.
באינתיפאדת אל אקצה התרחשו ביישוב מספר פיגועי טרור קשים. הידוע שבהם הוא הפיגוע נגד אוטובוס הילדים ב-20 בנובמבר 2000, שבו נהרגו שניים מתושבי כפר דרום, גבריאל ביטון ומרים אמיתי, וילדים רבים נפצעו. ילדיהם של משפחת כהן איבדו את רגליהם בפיגוע. לאחר הפיגוע הורחב היישוב והוספו קרוואנים שיועדו למשפחות חדשות שעמדו בתור בשביל לזכות ולגור בכפר דרום. על אף הפיגועים הרבים נאחזו תושבי כפר דרום במקום ולא הפסיקו לבנות ולהתקדם, הוכפל מספר התושבים בכפר ונוספו משפחות רבות. בשנת 2005, ערב פירוקו מנה היישוב כ-70 משפחות (400 נפש) שהתפרנסו מחקלאות, חינוך ומקצועות חופשיים.
[עריכה] פינוי היישוב
בשנת 2005 החליטה ממשלת ישראל, ביוזמת ראש הממשלה אריאל שרון, לפנות את כל האזרחים והחיילים הישראלים מרצועת עזה, וכן להרוס את כל היישובים הישראלים והמתקנים הצבאיים ברצועה, במסגרת תוכנית ההתנתקות. עקב סירובם של התושבים להתפנות, פונה כפר דרום בכוח ביום י"ג באב תשס"ה, 18 באוגוסט 2005, ובתיו נהרסו בידי צה"ל מאוחר יותר.
תושבי כפר דרום, כמו גם יתר התושבים הישראלים בגוש קטיף (חבל עזה) ואזרחים ישראלים נוספים, התנגדו נחרצות לתוכנית הפינוי, הפגינו נגדה ופעלו לביטולה. כמעט כל תושבי היישוב סירבו לנהל מגעים עם מנהלת סל"ע בנוגע להסדר פיצויים וישוב-מחדש לאחר הפינוי. ביום הפינוי עצמו תלו תושבים מכפר דרום על גג בית הכנסת של היישוב שלט שעליו נכתב: "שנית כפר דרום לא יפול" (כפראפרזה על הביטוי: "שנית מצדה לא תיפול"). בתוך בית הכנסת התבצרו תושבים רבים וכן ישראלים מחוץ לרצועת עזה שהגיעו כדי לנסות למנוע את הפינוי. על-פי ההערכות, התבצרו על גג בית הכנסת של היישוב כ-250 בני אדם, רובם צעירים, אך ביניהם גם קצינים בקבע ואלוף משנה במילואים. פינוי גג בית הכנסת היה מלווה בעימותים אלימים בין מקצת המתבצרים לבין כוחות המשטרה וצה"ל.
במהלך העימותים פונו לבית החולים כמה חיילים, כולם שוחררו מבית-החולים בו-ביום, למעט חייל אחד שהשתחרר למחרת. תחילה סברה המשטרה שהמפגינים שפכו חומצה או סודה קאוסטית על החיילים. הכחשות המתנחלים, ומאבק שניהל ח"כ מיכאל איתן, בגיבוי בית החולים סורוקה, הביא לחקירה נוספת שבה התברר כי לא מדובר בסודה קאוסטית בניגוד לדיווחי המשטרה הראשונים. ח"כ איתן הגיב על הממצאים החדשים באומרו: "לצערי למרות פניות חוזרות ונישנות, הגישה הפרקליטות כתבי אישום על סמך המידע הכוזב הזה. עכשיו צריך למחוק עשרות כתבי אישום ולהקים ועדת חקירה, שתברר כיצד אירעה תקלה כזו במערכת אכיפת החוק." (ראו מאמר ב"הארץ" 21/01/06)
המשטרה הצליחה להשתלט על המתבצרים לאחר הפעלת מכת"ז ומכולות פינוי באמצעות מנוף. הם נעצרו והוגשו נגדם כתבי אישום. שאר תושבי היישוב התפנו ללא אלימות, אך תוך מחאה חריפה, והצהרה שכפר דרום עתיד לקום בשלישית.
לאחר הפינוי, חלק גדול מתושבי היישוב, כמו רוב תושבי גוש קטיף מצאו את עצמם ללא פתרונות דיור לאחר שמנהלת סל"ע לא התכוננה כראוי ולאחר שהם עצמם לא הכינו את עצמם לפינוי הקרב ובא. לפיכך, הם שוכנו במלונות ברחבי הארץ. כעבור מספר חודשים עברו תושבי כפר דרום לבניין רב קומות באשקלון, תוכנית שעוכבה על ידי היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז בשל נהלים בלתי-תקינים הקשורים בשכירת המבנה. בסופו של דבר עברו תושבי כפר דרום לבניין באשקלון. כשנה לאחר פינוי היישוב עדיין אין פתרון קבוע לתושבים המפונים, והם סובלים גם מאבטלה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- כפר דרום, באתר קטיף.נט
- כאן ביתי: כפר דרום, באתר NRG מעריב
- פינוי בית הכנסת בכפר דרום, אתר הארץ
- וואלה: המשטרה זיהתה את החומר כסודה קאוסטית
- וואלה: בית החולים סורוקה מסר לקול ישראל כי מדובר במדלל צבע
- מיכאל איתן: עלילת החומצה בכפר דרום
| התנחלויות שפונו במהלך ביצוע תוכנית ההתנתקות |
|---|
|
נוה דקלים | נצר חזני | פאת שדה | קטיף | רפיח ים | שירת הים | שליו | תל קטיפא | בדולח | בני עצמון | גדיד | גן אור | גני טל | כפר ים | כרם עצמונה | מורג | כפר דרום | נצרים | אלי סיני | דוגית | ניסנית | גנים | כדים | חומש | שא-נור |
| למצבן הנוכחי של הקהילות ראו שיקום מפוני גוש קטיף וצפון השומרון |
