איוון בלוך
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איוון בלוך (1836 - 1902) היה בנקאי יהודי פולני אשר הקדיש את חייו הפרטיים לניתוח התפתחות הלוחמה המודרנית בתקופתו. הוא חזה כי המלחמות יהפכו לכה עקובות מדם ויקרות עד כי המלחמה היא ככל הנראה בלתי אפשרית. מלחמת העולם הראשונה הראתה כי הוא טעה ומלחמות, גם אם קשות, עדיין אפשריות. לעומת טעות זו, בלוך חזה בדייקנות את מתווה המלחמה.
תוכן עניינים |
[עריכה] הרקע לניתוח
בלוך התפעם מהניצחון הפרוסי המוחץ וההרסני על צרפת במלחמת צרפת פרוסיה ב-1870, אשר הציע שפתרון בעיות דיפלומטיות באמצעים צבאיים פס מן העולם.
בלוך חזה כיצד שינויים טכנולוגים ואחרים ישנו את אופי הלחימה ויהפכו את זה המקובל בימיו ללא ישים. לאור זאת הגיע למסקנה כי לא יהיה ניתן לפתור בעתיד סכסוכים דיפלומטים בעימות צבאי. הוא פרסם את עבודתו בת השישה כרכים "האם מלחמה בלתי אפשרית כעת" בפריס, 1898.
[עריכה] תרומתו לתאוריה של הלחימה
בלוך ניתח את השפעת ההתקדמות הצבאית על אופי המלחמה. ניתוחיו נתפרסמו בכל אירופה אך לרוע המזל, לא הופנמו בקרב ראשי הצבאות.
עיקרי תורתו הם:
- התקדמות הטכנולוגיה הצבאית (כדוגמת אבק שריפה נטול עשן, עיצוב משופר של הרובה, פיתוח המקלע) נותנים יתרון לחייל מחופר על חייל מסתער.
- בשל נחיתות המסתער, התמרונים המקובלים (הסתערות פרשים או שימוש בכידונים) הפכו למיושנים ולא יעילים.
- רצונם של שני הצדדים להנות מהיתרון יוביל למלחמת חפירות.
- על מנת למנוע איגוף, שני הצדדים יאריכו את קו החזית.
- התקפות מהירות וניצחונות מוחצים פסו מהעולם.
- הצורך להחזיק קו חזית ארוך לאורך זמן רב יוביל לגידול הצבאות מכמה עשרות אלפי חיילים למיליונים.
- מלחמות תהפכנה לדו-קרב של עוצמות תעשייתיות מה שיוביל לשחיקה כלכלית כוללת.
- המאמץ שכופה מלחמה מהסוג המתואר על הכלכלה עלול להוביל לרעב, מגפות, התמוטטות המבנה החברתי ומהפכות.
בלוך אף חישב כי לכוח מחופר תהיה עדיפות השקולה לאחד לארבע מול חיל רגלים המתקדם מולו.
[עריכה] השפעתו
בלוך נכח בועידת השלום בהאג ב-1899, ייתכן שבהזמנתו של הצאר ניקולאי השני. שם חילק את ספרו לנציגי 26 מדינות. רעיונותיו של בלוך התפשטו אולם זכו להתעלמות או לדחיה. בלוך החליט לפנות ישירות לדעת הקהל דרך העיתונות כדי לעקוף את הממשל ואנשי הצבא אך ללא הועיל. בלוך כתב במאמר בעיתון בריטי:
| לאחר שבמשך 14 שנים חקרתי את המלחמה על כל שלביה וצדדיה, נדהמתי לגלות שהמהפכה המתרחשת, המכתת חרבות לאתים, כמעט ולא הובחנה על ידי מומחים שזהו תפקידם. בעבודתי על מלחמת העתיד לקחתי על עצמי לתאר תהליך מעניין זה. כמי שכותב למומחים, הרגשתי צורך לרדת לפרטים ואורכו של הניתוח הגיע ל 3,084 עמודים. העובדות המובאות שם יחד, יחד עם המסקנות שעולות מהן, פועלות נגד האינטרסים של קהילה חזקה בשל הרפורמה המתבקשת. דבר זה חזיתי מההתחלה. מה שלא חזיתי היא העקשנות, אשר לא רק הובילה לישיבה בחיבוק ידים אלא גם לקחה על עצמה לעוות את העובדות. פטריוטיות ראויה לכבוד, אך מסוכן לזהותה עם אינטרסים של שכבת אוכלוסייה מסוימת. הנוקשות בה הקהילה הצבאית דבקה בדברים שפסו מהעולם היא פאטתית ומכובדת. לרוע המזל היא אף יקרה ומסוכנת. בשל כך אני פונה להמונים הבריטים, שאינטרסיהם בסכנה ופסק דינם חייב להכריע. | ||
ההמונים הפטריוטים של אירופה לא התרגשו מקריאתו של בלוך. הפרשים הצרפתים וחיל הרגלים הבריטי למדו את תורתו של בלוך רק בתהליך של ניסוי וטעיה ברגע שמלחמתו הבלתי אפשרית של בלוך, מלחמת העולם הראשונה, החלה. המונרכיות של הצאר הרוסי והקייזר הגרמני לא שעו גם הם לאזהרתו של בלוך על מהפכות נדרשות ושילמו את המחיר בהוצאה להורג וגלות בהתאמה.
תחזיותיו של בלוך הרחיקו למלחמת העולם הראשונה אולם לא העריכו מספיק טקטיקה ואסטרטגיה עקיפה כארטילריה. הוא לא חזה את השימוש בשריון ובחיל אוויר. מלחמת העולם השניה הייתה שונה לחלוטין במתארה וכך גם המלחמות שאחריה. למרות זאת חלקים בניתוחו של בלוך עדיין תקפים.
בלוך היה מועמד לפרס נובל לשלום ב-1901. בלוך נפטר ב-1902, לפני שמלחמת העולם הראשונה הוכיחה כי מתאר המלחמה שחזה אכן מדויק, ואיומה ככל שתהיה המלחמה היא עדיין אפשרית.
