איחוד שבעת המחוזות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איחוד שבעת המחוזות הוא אירוע אשר התרחש ב-26 ביולי 1581, המסמל את הקמתה של הולנד על ידי איחוד שבעת המחוזות הצפוניים של ארצות השפלה במאה השש עשרה.
לפני האיחוד נשלטה הולנד בידי ספרד כחלק מארצות השפלה. תהליך הרפורמציה שהתרחש במאה ה- 16 השפיע גם על תושבי ארצות השפלה, והספרדים, שהיו קתולים אדוקים ניסו לדכא אותו: מלך ספרד, פיליפ השני, הציב נציבים בארצות השפלה על מנת לפקח על התושבים, נתן לאינקוויזיציה לפעול שם, הציב צבא בערים והכביד את עול המיסים. פעולותיו אלו גרמו להתקוממות התושבים, וכדי להנקם בו הם הרסו כנסיות קתוליות ובזזו את רכושן, ופשטו על אוניות ספרדיות ושבו את מלחיהן. בעקבות זאת שלח המלך את הדוכס מאלבה להשליט סדר. מאמציו של זה נכשלו והתושבים התלכדו תחת ויליאם מאורנז', מושל העיר אנטוורפן. שבעת המחוזות הצפוניים חתמו על ברית אוטרכט ב-1579 - זאת סימלה את תחילת המרד בספרדים, שהפך לאחר מכן למלחמת העצמאות של הולנד שנמשכה כ-20 שנה ובסופה המחוזות הצפוניים נהיו עצמאיים. המחוזות הדרומיים, דהיינו בלגיה ולוקסמבורג, נשארו תחת שלטון ספרד.
