אליעזר שמאלי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליעזר שׂמֹאלי (1901 - 1985). מחנך וסופר ילדים נודע בתקופת היישוב ובימי ראשית המדינה.
אליעזר שמאלי נולד באוקראינה בשנת 1901. בגיל 11 התחיל לכתוב שירים וסיפורים. בגיל 16 יצא ללמוד בישיבת אודסה. בשנת 1920 עלה לארץ ישראל. למד הוראה בבית המדרש למורים בירושלים. החל משנת 1923 לימד בבתי ספר שונים של זרם העובדים ברחבי הארץ, במושבים ובקיבוצים. היה ממקימי בית החינוך לילדי עובדים בתל אביב שנוסד בשנת 1924 על ידי ההסתדרות הכללית וביקש לחנך את הנוער העירוני לאהבת האדמה וחיי החקלאות.
בבית החינוך היה שמאלי מחנכו של יצחק רבין הנער. יצחק רבין כתב עליו לימים:
-
- "הבית השני שלי היה דומני, בית החינוך.
- בעיקר השפיעה עלי דמותו של אותו מורה
- ומחנך, שלימד אותי מכיתה ד' ועד כיתה ז'
- הוא אליעזר שמאלי, שהצליח להטביע בי את
- התחושה לנוף הארץ, לטבע, לחיי החקלאות
- ולחיי החברה".
לימים כשהפך לסופר פרסם שמאלי בשנת 1936 את ספרו "בני היורה" המתאר שנה בחיי כיתה זאת. בעתיד לבוא נוסף לספר ערך נוסף, כספר שתיאר את רקע גידולם של הנערים שהפכו בתש"ח ללוחמי מלחמת העצמאות.
לאחר מכן היה שמאלי לאחד ממחנכי "כפר ילדים" שליד עפולה. בשנים 1934 - 1936 למד שמאלי מדעי הטבע באוניברסיטת ברלין.
שמאלי החל בכתיבה לילדים מסוף שנות העשרים. כתב שירים וסיפורים והיה משתתף קבוע בדבר לילדים החל מיום הווסדו בשנת 1931. בין ספריו הנודעים היה סיפור חייו של השומר אלכסנדר זייד, שהפך למיתוס, בספרו "אנשי בראשית" שראה אור בשנת 1933. ביום העצמאות תשי"ז - 1957 הוענק לשמאלי פרס ישראל לספרות ילדים.
אליעזר שמאלי נפטר בשנת 1985. אחד מסיפוריו היה "והגשם דלף ודלף"
