אלפבית גאורגי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האלפבית הגאורגי הוא האלפבית שבו משתמשים בשפה הגאורגית, בשפות גאורגיות אחרות (כמו מגרלית), ולעתים גם בשפות אחרות המדוברות בקווקז (כמו האוסטית בשנות ה-40).
באלפבית הגאורגי המודרני ישנן 33 אותיות. בעבר השתמשו באותיות נוספות (מודגשות בצבע בטבלה שלהלן), וכעת הן נחשבות למיושנות.
| אותיות | |||||||||||||
| ა | ბ | გ | დ | ე | ვ | ზ | ჱ | თ | ი | კ | ლ | მ | ნ |
| ჲ | ო | პ | ჟ | რ | ს | ტ | ჳ | უ | ფ | ქ | ღ | ყ | შ |
| ჩ | ც | ძ | წ | ჭ | ხ | ჴ | ჯ | ჰ | ჵ | ჶ | ჷ | ჸ | |
כתב היד הגאורגי אינו מבחין בין אותיות גדולות לאותיות קטנות. מכל מקום, משוררים מודרניים מסוימים עשו שימוש באותיות אסומטברולי כאותיות גדולות, כמעין ניסוי בכתיבה.
| אסומטברולי | |||||||||||||
| Ⴀ | Ⴁ | Ⴂ | Ⴃ | Ⴄ | Ⴅ | Ⴆ | Ⴡ | Ⴇ | Ⴈ | Ⴉ | Ⴊ | Ⴋ | Ⴌ |
| Ⴢ | Ⴍ | Ⴎ | Ⴏ | Ⴐ | Ⴑ | Ⴒ | Ⴣ | Ⴓ | Ⴔ | Ⴕ | Ⴖ | Ⴗ | Ⴘ |
| Ⴙ | Ⴚ | Ⴛ | Ⴜ | Ⴝ | Ⴞ | Ⴤ | Ⴟ | Ⴠ | Ⴥ | ||||
[עריכה] ההיסטוריה של האלפבית
I. אסומטברולי
II. נוסחה-חוצורי
III. מחדרולי
הדוגמה הישנה ביותר של הכתב האסומטברולי שאינה שנויה במחלוקת, הינה הקדשה מכנסייה בבית לחם משנת 430. גמקרלידזה טוען בספרו "כתיבת האלפבית והכתב הגאורגי העתיק" (1990) כי זה חייב להיות עיקבי להופעת הנצרות בגאורגיה (שנת 317). וכן, כי צורת האותיות הומצאה כחיקוי חופשי של המודל היווני. בכל אופן, רבים מצורות האותיות דומות לכתב הפהלווי המודרני (הכתב של הפרסים הסאסאנים). וכן גם לאלפבית הסוגדי, שפה המדוברת בצפון מזרח איראן, כשהכתיבה משמאל לימין וסדר האותיות היה של האלפבית היווני.
במסורת ההיסטורית הגאורגית, מיוחסת החדרת האלפבית הגאורגי לפרנאווז הראשון במאה השלישית לפני הספירה. על פי סברות אחרות, הוחדר האלפבית האסומטברולי בשנת 412 לפנה"ס על ידי כומר גאורגי מכת ה"מטרה" (מיטרה הפרסי), ועברה רפורמה בשנת 284 לפנה"ס על ידי פרנוואז ההראשון.
האלפבית האסומטברולי ידוע גם בשם "מרגוולובני" (מעוגל). דוגמה לכך השתמרה בהקדשות המונומנטליות, כמו זו של הכנסייה בבית לחם (משנת 430) וזו של כנסיית בולניסיס סיוני אשר בבולניסי (מהמאות ה-4 וה-5). הקדשות אחרות באלפבית האסומטברולי תוארכו לתקופה שלפני הופעת הנצרות, המאה השלישית לפני הספירה ועד המאה השלישית לספירה. אלה נמצאו בארמזציחה (ליד מצחתה) ונקרסי, שבקאחתי, בשנת 1940 ובשנים 1995-2003 במסעו המדעי של סימון ג'נשיה (1900-1947) ולבן צ'ילשווילי. ההקדשות מארמזציחה נחקרו על ידי פבלו אינגורועבה (התמחה בספרות ושירה גאורגית עתיקה, אשר יצירתו הראשונה, "השירה הדתית של גאורגיה העתיקה בין המאה השמינית לעשירית" מהווה את הבסיס לכל מחקר בתחום זה). הכתיב ה"נוסחורי" ("אות קטנה") והכתיב ה"קוחוואני" (עגול), הופיעו לראשונה במאה ה-9. האסומטברולי והנוסחורי, יחד, ידועים בשם "חוצורי" (בגאורגית: ხუცური) או "הכתיב הכנסייתי", היו בשימוש יחד לכתיבת תרגומים לגאורגית של התנ"ך והברית החדשה, כאשר האסומטברולי משמש כאותיות הגדולות. בהקשר זה, הספרים הראשונים שנכתבו בגאורגית הם: "עיוניה של שושניק" מאת יעקוב חוצסי מהמאה ה-5, "עיוניו של אווסטתה ממצחתה" מהמאה ה-6, "עיוניו של אבו טביללי" מאת יואנה סבניסדזה מהמאה ה-8.
האלפבית המודרני נקרא "מחדרולי" (მხედრული), "הכתב החילוני" או "הכתב הצבאי". כתב זה הופיע לראשונה במאה ה-11, ושימש מטרות לא-דתיות. כאשר הוא החליף לגמרי את החוצורי, טענו בלשנים גאורגים כי האורתוגרפיה פוֹנֶמִית.
לפי קורוין, היסטוריון ארמני מהמאה החמישית, האלפבית הגיאורגי, ואף האלפבית האלבני, הומצאו על ידי מסרוב משדוטס הארמני. אבל מדענים גאורגים שוללים סברה זו, עקב ההבדל הגדול שבין האלפבית הארמני לגאורגי.
[עריכה] אותיות
| אות | יוניקוד | Nomo | אות | יוניקוד | Nomo | אות | Unik | Nomo | אות | Unik | Nomo | Kartv.L. | Unik | Nomo |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ა | 10D0 |
an | ბ | 10D1 |
ban | გ | 10D2 |
gan | დ | 10D3 |
don | ე | 10D4 |
èni |
| ვ | 10D5 |
vin | ზ | 10D6 |
zén | თ | 10D7 |
than | ი | 10D8 |
in | კ | 10D9 |
k'an |
| ლ | 10DA |
lass | მ | 10DB |
man | ნ | 10DC |
nar | ო | 10DD |
on | პ | 10DE |
par |
| ჟ | 10DF |
jan | რ | 10E0 |
rae | ს | 10E1 |
san | ტ | 10E2 |
t'ar | უ | 10E3 |
oun |
| ფ | 10E4 |
phar | ქ | 10E5 |
khar | ღ | 10E6 |
ghan | ყ | 10E7 |
q'ar | შ | 10E8 |
chin |
| ჩ | 10E9 |
tchin | ც | 10EA |
tsin | ძ | 10EB |
dzil | წ | 10EC |
ts'il | ჭ | 10ED |
tch'ar |
| ხ | 10EE |
khan | ჯ | 10EF |
djan | ჰ | 10F0 |
haë | ჱ | 10F1 |
ëe | ჲ | 10F2 |
iën |
| ჳ | 10F3 |
vië | ჴ | 10F4 |
h'ar | ჵ | 10F5 |
hoë | ჶ | 10F6 |
fi |
