אלפבית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלפבית הוא אוסף סדור של אותיות, שהן סימנים גרפיים המייצגים צלילים שונים. הכתב מורכב מאותיות המשמשות לכתיבת כל המילים הקיימות בשפה מסוימת, שיכולה להיות שפה טבעית או מלאכותית.
אלפבית מסוים עשוי לשמש שפות רבות, לעתים תוך ניואנסים קלים. דוגמה לכך הוא האלפבית הלטיני, שמשמש, בשינויים קלים, את מרבית השפות האירופיות.
אלפבית עברי: א-ב-ג-ד-ה-ו-ז-ח-ט-י-כ-ל-מ-נ-ס-ע-פ-צ-ק-ר-ש-ת
אלפבית אנגלי: A-B-C-D-E-F-G-H-I-J-K-L-M-N-O-P-Q-R-S-T-U-V-W-X-Y-Z
[עריכה] ראו גם
- כתב
- אבג'ד
- כתיב
- אלפבית לטיני
- אלפבית קירילי
- אלפבית פיניקי
- אלפבית עברי
- אלפבית אוגריתי
- אלפבית יווני
- אלפבית ערבי
- אלפבית דוואנגרי
- אלפבית (מתמטיקה)
