אנורקסיה נרבוזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

אנורקסיה נרבוזה (Anorexia nervosa, בעברית: צַיְמָנוּת), היא הפרעת אכילה הגורמת לאובדן משקל משמעותי. המונח אנורקסיה (אובדן תאבון) מקורו ביוונית: αν-ορεγω = לא להושיט יד (לאוכל). הלוקים באנורקסיה חוששים מהשמנה ובשל כך הופכים לרזים באופן קיצוני. תסמונת השונה מהאנורקסיה אך דומה לה היא הבולימיה.

מאז 1976 מוכרת האנורקסיה כאחת ממחלות הנפש המסוכנות ביותר: היא עלולה להיות קטלנית בחמישית מהמקרים. איבוד המשקל כרוך בהפסקת הווסת (אצל נשים), בפגיעות מוגברת של המערכת החיסונית, בנטייה להתקפי לב ובאוסטיאופורוזיס ("בריחת" סידן).

במישור הנפשי מכחישים הסובל מאנורקסיה את היותם חולים, וסבורים שהם עדיין שמנים מדי. חישובים אובססיביים של כמות הקלוריות שצרך החולה הופכים למרכז חייו. פעילות בכושר גופני, שנחשבת לרצויה כשלעצמה, עלולה אף היא להפוך לאובססיה.

אחוז אחד בערך מהאוכלוסייה חולים באנורקסיה, ושכיחותה בקרב נשים גבוהה פי עשרים מאשר בקרב גברים. חולת האנורקסיה האופיינית היא נערה בשנות העשרה לחייה, אך נראה שגם ילדים קטנים עלולים ללקות במחלה. משקל הנמוך מ-85% המשקל הנורמלי הכרחי להגדרת אנורקסיה, אך רבים מהאנורקסים מאבדים משקל בשיעור חד הרבה יותר.

השכיחות של האנורקסיה גדלה מאוד בעולם המערבי במהלך המאה ה-20. יש המניחים כי עלייה זאת קשורה למושגי היופי המודרניים שהקצינו במהלך המאה ה-20 ומבליטים ומאדירים את הרזון כאידאל.

עלייתה של תרבות המבליטה את מיניות האישה ואת היותו של גופה השדוף אובייקט לתשוקה מינית גורמת לכך שתפיסה זו מופנמת על ידי נשים ומביאה לערעור בטחונן העצמי, לחרדות, לדיכאון ולהתנהגות כפייתית בנוגע למזון ולאכילה. מחקרים הראו שתפיסת העצמי כאובייקט מיני קשורה, מלבד הפרעות האכילה שהיא מעוררת, גם לפגיעה ביכולות המנטליות.

לפי אחת ההשערות האנורקסיה קשורה לבעיות בתפקוד ההיפותלמוס, האחראי על תחושת הרעב. במישור הלא פיזיולוגי הועלתה טענה שלפיה בנות למשפחות לא חמות המדגישות פרפקציוניזם מהוות קבוצת סיכון להפרעה. אחת מקרבנות המחלה הידועות ביותר הייתה קארן קרפנטר, סולנית "הקרפנטרס", שנפטרה ב-4 בפברואר 1983.