אסטטין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
|||||
| כללי | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| מספר אטומי | 85 | ||||
| סמל כימי | At | ||||
| סדרה כימית | הלוגנים | ||||
| צפיפות | ____ kg/m3 | ||||
| מראה | מתכתי |
||||
| תכונות אטומיות | |||||
| משקל אטומי | [209.9871] amu | ||||
| רדיוס ואן דר ולס | ____ pm | ||||
| סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה | 2, 8, 18, 32, 18, 7 | ||||
| תכונות פיזיקליות | |||||
| מצב צבירה בטמפ' החדר | מוצק | ||||
| טמפרטורת התכה | 302°C | ||||
| טמפרטורת רתיחה | 337°C | ||||
| לחץ אדים | ____Pa ב ____°K | ||||
| מהירות הקול | ____ מטר לשנייה ב____°K | ||||
| שונות | |||||
| אלקטרושליליות | 2.2 | ||||
| קיבול חום סגולי | ____ J/(kg·K) | ||||
| מוליכות חשמלית | ____/m·Ω | ||||
| מוליכות תרמית | 1.7 W/(m·K) | ||||
| אנרגיית יינון ראשונה | 930 kJ/mol | ||||
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
אסטטין (או אסטט,Astatine) הינו יסוד כימי ממשפחת ההלוגנים.
זהו ההלוגן האחרון בטבלה המחזורית והיחידי שהוא רדיואקטיבי. אסטטין הוא מוצק בטמפרטורת החדר, רעיל ביותר ומתפרק במהירות; כמותו בכדור הארץ מועטה והוא נוצר מתהליך ההזדקנות הרדיואקטיבי של האורניום. ההערכה היא שבכל רגע נתון מכיל קרום כדור הארץ לא יותר מ-28 גרם אסטטין, עובדה ההופכת את האסטטין ליסוד הנדיר ביותר בטבע (מלבד, אולי, פרנציום).
בנוסף לכך ניתן להפיק אסטטין באופן מלאכותי, בשנת 1940 המדענים דייל ר. קרסון וק.ר. מקנזי ואמיליו סגרה יצרו אסטטין באופן מלאכותי על ידי הפצצת אטומי ביסמות 209 בקרינת אלפא (שהם יוני הליום). הפצצה זו גרמה ליצירת איזוטופ אסטטין 211. לאסטטין 19 רדיואיזוטופים, אשר כולם אינם יציבים. זמן מחצית החיים של הרדיואיזוטופ אסטטין 210, הוא הארוך ביותר, 8.1 שעות.
[עריכה] מאפיינים
טמפרטורת התכה: 302 מעלות צלזיוס טמפרטורת רתיחה: 337 מעלות צלזיוס משמעות השם: מיוונית- אסטטוס= חסר מנוחה, לא רגוע, מעורער שנת גילוי: 1940
