ארבע פרשיות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארבע הפרשיות הן ארבע פרשיות מיוחדות שנאמרות אחרי קריאת פרשת השבוע, בשבתות בין השבת שלפני חודש אדר לשבת שלפני חודש ניסן, ובהן מפורטות מצוות ייחודיות לתקופה בשנה. כך לדוגמה, בשבת שלפני פורים קוראים את פרשת זכור, המתקשרת, לפי חז"ל, לרעיון החג.
תוכן עניינים |
[עריכה] שבת שקלים
- זמנה - השבת שלפני ראש חודש אדר (או שבת ראש חודש אדר). בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה ובשני קוראים את פרשת שקלים (ספר שמות ל, יא-טז), באם זו שבת ראש חודש מוציאים בה עוד ספר (בראשון פרשת שבוע, בשני פרשת ראש חודש, ובשלישי פרשת שקלים).
- עניינה - פרשת שקלים עוסקת בחיובו של כל אחד מעם ישראל להביא את מחצית השקל עבור קרבנות הציבור שהקריבו בבית המקדש.
- הפטרה - "ויכרות יהוידע" (מ"ב יא). ההפטרה עוסקת בנדבת העם לבדק הבית בבית המקדש.
[עריכה] שבת זכור
- זמנה - השבת שלפני פורים. בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה ובשני קוראים את "פרשת זכור" (ספר דברים כה, יז-יט).
- עניינה - פרשת זכור עוסקת בחיוב לזכור את מלחמת עמלק שארעה לאחר יציאת מצרים. בהמשך לחיוב זה מצווה עם ישראל למחות ולהשמיד את זכר עמלק. בעקבות פרשנותם של חז"ל, שהמן האגגי היה צאצא ישיר של אגג מלך עמלק, קוראים את הפרשה סמוך לחג הפורים, שבו נתלו המן ועשרת בניו.
- הפטרה - "פקדתי את אשר עשה עמלק" (ש"א טו). ההפטרה עוסקת במלחמת שאול בעמלק, השארת אגג מלך עמלק והצאן בחיים, כעסו של שמואל הנביא והריגת אגג על ידיו.
- חיובה - לדעת רוב הפוסקים מצוה מדאורייתא (מן התורה) לשמוע את פרשת זכור, מדין מצוות זכירת מעשי עמלק, ברם יש הסוברים שהקריאה בתורה של פרשת זכור היא מדרבנן בלבד. הקורא והציבור חייבים לכוון לצאת ידי חובת הקריאה. יש דעות בהלכה שגם נשים חיבות בשמיעת הפרשה מן התורה.
נוהגים לקרוא בשבת זו את הפיוט מי כמוך ואין כמוך שחיבר ר' יהודה הלוי, המכיל את כל סיפור מגילת אסתר. יש נוהגים לומר את הפיוט בתוך תפילת נשמת כל חי, ויש נוהגים לאומרו לאחר חזרת הש"ץ של תפילת שחרית סמוך לקריאת התורה או אחריה. האשכנזים לא נוהגים בכך.
בשבת זו נהוג בישיבות רבות למנות רב פורים בכדי להגדיל את השמחה לקראת פורים. בשבת זו נוהגות כמעט כל הישיבות (מכל המגזרים) שכל תלמידיהן ישהו במוסד הישיבה (ישיבות לא פנימיתיות מארגנות בדרך כלל נסיעה של כל התלמידים למקום לינה משותף) וההכנות לשבת אורכות זמן רב.
[עריכה] שבת פרה
- זמנה - השבת שלאחר שבת זכור. לפעמים יש שבת ריקה בין שתיהן. בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה ובשני קוראים את פרשת פרה (ספר במדבר יט, א - כב).
- עניינה - פרשת פרה עוסקת בטהרה מטומאת מת על ידי אפר פרה אדומה. בשל כך, יש הסוברים כי חיוב קריאת פרשת פרה הוא מן התורה.
- הפטרה - "וזרקתי עליהם מים טהורים..." (ספר יחזקאל לו). ההפטרה עוסקת בטיהורו הרוחני של עם ישראל על ידי הקב"ה.
[עריכה] שבת החודש
- זמנה - השבת שלפני ראש חודש ניסן (או שבת ראש חודש ניסן). בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה ובשני קוראים את פרשת החודש (ספר שמות יב, א-כ), באם זו שבת ראש חודש מוציאים בה עוד ספר (בראשון פרשת שבוע, בשני פרשת ראש חודש, ובשלישי פרשת החודש).
- עניינה - פרשת החודש עוסקת בהכרזה שניסן הוא החודש הראשון וענייני קידוש החודש. כמו כן מפורטים בה דיני קורבן פסח.
- הפטרה - "בראשון באחד לחודש" (ספר יחזקאל מה). ההפטרה עוסקת בדיני חג הפסח וקורבנותיו בבית המקדש השלישי.
[עריכה] שבת הפסקה
על פי הלוח העברי הנהוג כיום, ראש חודש אדר יכול לחול בארבעה מתוך שבעת ימי השבוע - שני, רביעי, שישי ושבת. כדי שכל פרשה מתוך ארבעת הפרשיות תצא בזמנה, נקבעה בכל שנה שבת או שתיים בחודש אדר, בהן הרצף נפסק ויש הפסקה מארבעת הפרשיות. הסימן לזכור באיזו שבת ההפסקה מובא בשולחן ערוך כ: "זטו בו דד וביו". הפענוח - האות הראשונה היא היום בשבוע בו חל ראש חודש, האותיות אחר כך הן התאריך בחודש של שבת ה'הפסקה'. ביאורו:
- זטו - ראש חודש חל בשבת, ב-ט"ו בחודש תהיה הפסקה (שושן פורים).
- בו - ראש חודש חל ביום שני, ב-ו' בחודש תהיה הפסקה.
- דד - ראש חודש חל ביום רביעי, ב-ד' בחודש תהיה הפסקה.
- וביו - ראש חודש חל ביום שישי, ב-ב' בחודש, וב-י"ו (נכתב בדרך כלל כ-ט"ז) בחודש (שבת שאחרי שושן פורים) תהיה הפסקה.
