בושמנים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| בושמנים | |
|---|---|
 |
|
| אוכלוסייה | 82,000 |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | בוטסואנה: 55,000 נמיביה: 27,000 |
| שפות | שפות קהויסניות |
| דת | |
| קבוצות אתניות קשורות | קהויסנים |
הבושמנים, הידועים גם בשם שבט ה"סן" (San), הם קבוצה של שבטים אפריקאיים השוכנים במדבר קלהרי, מדבר שמשתרע על פני חלקים מדרום אפריקה, בוטסואנה ונמיביה. אין כל מידע לגבי מספרם המדויק, אך האומדנים נעים בין 50,000 ל-100,000 איש. נוהגים לשייך את הבושמנים לקבוצה אתנית בשם קהויסנים, אבל לבושמנים עצמם אין שם בשפה שלהם המתארת אותם כקבוצה. מקור המילה "בושמן" הוא מהמילה "בוזיסמן" בהולנדית שמשמעותה שודדים או פורעי חוק. מסיבה זאת ומסיבות אחרות, מעדיפים חוקרים במערב את הכינוי "סן", אם כי גם לכינוי זה יש משמעויות שליליות בשפות הקהויסניות, ולכן הם עצמם אינם מעדיפים אותו.
הבושמנים הם כפי הניראה התושבים הקדומים ביותר של דרום אפריקה, והם חיים באזור זה כבר קרוב ל-40,000 שנה כמעט ללא שינוי באורח חייהם. התרבות של הבושמנים היא תרבות של ציידים לקטים. הגברים צדים בקבוצה באמצעות קשתות, חצים ואלות כמו גם מלכודות, ואילו הנשים מלקטות שורשים ופירות שונים המהווים את חלק הארי בתזונתם היומיומית. הבושמנים חיים בקבוצות המונות בסביבות 25 איש כל אחת. הם נוודים, ומתגוררים בעיקר בבקתות ארעיות הנבנות מענפים. הבושמנים אינם מכינים כלי חרס, אלא משתמשים בביצי יען ושיריונות צבים ככלי אוכל.
השפות הבושמניות מיוחדות במינן, בייחוד בפונטיקה שלהן. הן מכונות "שפות-קליק", כיוון שהן כוללות צלילי נקישה, המבוצעים באמצעות הלשון והשפתיים, המשמשים כעיצורים. יש בלשנים המשערים, כי צלילים אלה היו נפוצים הרבה יותר בשפות טבעיות בעבר, אולם כיום הם שרדו רק בשפות הבושמנים, ובשפות של קבוצות אתניות קרובות.
הבושמנים חיו בעבר, ככל הנראה, על שטח גדול בהרבה מזה שהם חיים בו כיום. הם נדחקו למדבר קלהרי עקב התפשטותם של שבטים מקבוצת בנטו. אנשי בנטו, שמאכלסים כיום שטחים נרחבים ביבשת אפריקה, פיתחו חקלאות והתחזקו מבחינה כלכלית וצבאית כבר בתקופות מוקדמות, והחלו לדחוק שבטים של פיגמים, של קהויים ("הוטנטוטים") ושל בושמנים. הגעתם של פורטוגלים, הולנדים ואנגלים לדרום אפריקה, דחקה את הבושמנים עוד ועוד, עד שכיום אוכלוסייתם הצטמצמה והתרכזה במדבר, שבו התקשו אנשי בנטו ואירופים לחיות.
המגע של הבושמנים עם האדם הלבן החל במאה ה-17, ומאז החל מאבק ממושך, הן ברמה הפיזית והן ברמה התרבותית, שכתוצאה ממנו אוכלוסיית הבושמנים הלכה והצטמצמה. כבר עם בוא המתישבים הלבנים הראשונים החלו העימותים. המתישבים הלבנים נהגו לצוד ולהבריח את החיות ששימשו את הבושמנים למחייתם, ואילו הבושמנים החזירו מלחמה בצייד של הצאן והבקר של המתישבים, אלא שזו הייתה מלחמה אבודה מראש עבורם. בראשית המאה ה-19 הייתה תקופת בצורת שכתוצאה ממנה סבלו תושבי האזור מרעב כבד שהביא למלחמות בין השבטים האפריקנים באזור בהם עורבו גם השבטים הבושמנים. המלחמות הפנימיות בין השבטים האפריקאים, בנוסף לעימותים המתמשכים עם המתיישבים הלבנים, הביאו להתמעטות דרמטית במספרם של הבושמנים.
כיום נותרו כמה עשרות אלפי בושמנים, וגם מתוכם רק חלקם שומר עדיין על אורח החיים המסורתי. הסכנה העיקרית בפניה הם ניצבים כיום היא מגמת ההתערות באוכלוסייה האפריקאית הכללית במדינות בהם הם חיים ומדיניות מכוונת של הממשלות, בעיקר ממשלת בוטסואנה, להביא למודרניזציה של הבושמנים.
