Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Web Analytics
Cookie Policy Terms and Conditions שפה טבעית - ויקיפדיה

שפה טבעית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שפה טבעית היא שפה שיש לה דוברים ילידים. שפות טבעיות נבדלות מ"שפות מלאכותיות" כגון שפות מחשב, שפות לוגיות, תמרורים וכדומה, במספר מאפיינים, שיפורטו להלן. בעולם קיימות כ-6000 שפות טבעיות, בהן שפות המונות מאות מיליוני דוברים, ושפות המונות כמה מאות או עשרות דוברים בלבד.

תוכן עניינים

[עריכה] מאפייני השפות הטבעיות

[עריכה] אופן הפקה

רובן המכריע של השפות הטבעיות משתמשות בצלילים המופקים בחלל הפה, הגרון והאף להעברת המסרים. שפות טבעיות המשתמשות למטרה זו בתנועת ידיים ובמחוות גוף נוצרו רק בקרב אוכלוסיות של אנשים כבדי שמיעה או אילמים. שפות מסוג זה מכונות שפות סימנים. יש חוקרים הסבורים ששפות סימנים היו נפוצות לפני שאיברי הדיבור האנושיים קיבלו את צורתם הנוכחית, אולם אין לכך ראיות חד-משמעיות.

[עריכה] ההבדל בין שפה טבעית לתקשורת בין בעלי חיים

שפה טבעית נחשבת לתופעה אנושית. עד היום, לא ידועים בעלי חיים המשתמשים בשפות טבעיות. לבעלי חיים צורות מגוונות של תקשורת אולם הן נבדלות משפות טבעיות (אנושיות) בכמה עקרונות בסיסיים. אחד העקרונות האלה הוא היכולת להשתמש בסימן אחד שכל תפקידו להצביע על סימן אחר. לדוגמה, במשפט: "דני אמר שהוא רוצה לאכול", המילה "הוא" מצביעה על המילה "דני" שמצביעה על ישות בעולם. המילה "הוא" כשלעצמה היא רק סימן שאינו מצביע כלל על ישות כלשהי בעולם, כאשר המילה "הוא" נכתבת במשפט היא מצביעה על מילה אחרת במשפט ומקבלת את משמעותה. חוקרים הצליחו במידת-מה ללמד שימפנזים ובונובו להשתמש בשפת סימנים או בחיקויים של שפות טבעיות שהושפעו מהאפשרות המוגבלת של שימפנזים ובונובו להפיק קולות, אולם שליטתם בשפה לא הייתה מלאה (ראו: ניסויים בלשניים בקופי אדם). כמו כן לא נצפה שימוש בשפה טבעית כלשהי בקרב קופי אדם בטבע.

אפשר לסכם את תכונותיהן של השפות הטבעיות באופן הבא:

  1. שרירותיות - הקשר בין הסימן למסומן הוא מוסכם אבל שרירותי. דוגמה לכך היא האופן שבו שפות אנושיות שונות משתמשות ברצף צלילים שונה להצבעה על אותו אובייקט. שרירותיות יכולה להתקיים גם באמצעי תקשורת טבעיים אחרים.
  2. השפות הטבעיות כפופות לכללי תחביר רקורסיביים, כלומר כל משפט יכול לשמש בסיס ליצירת משפט חדש. תכונה זו מאפשרת יצירתיות, כלומר יצירה מתמדת של משפטים חדשים ובכל זאת בעלי משמעות ברורה. תכונה זו ייחודי
  3. התחביר בשפות הטבעיות מאפשר קיום סימנים שאין להם משמעות משל עצמם, אלא הם מקבלים את משמעותם מתוך ההקשר (למשל מילים כגון: "כאן", "עכשיו" וכדומה), או מתוך הצבעה על סימן אחר (למשל: "האיש ביקש שיתנו לו לדבר").
  4. רכישה - שפה טבעית ניתנת לרכישה על-ידי ילדים באופן טבעי ובאמצעות חשיפה בלבד (כלומר, ללא הדרכה פורמלית).

[עריכה] היווצרות השפות הטבעיות

[עריכה] היווצרות שפות חדשות: שפות סימנים ושפות קריאולית

ידוע ששפות טבעיות נוצרות באופן ספונטני בקהילות של בני אדם. תהליך כזה נצפה כמה פעמים בבתי-ספר לחירשים, שבהם נוצרו קהילות של אנשים כבדי שמיעה, שלא שמעו שפה מימיהם, אך הצליחו תוך אינטראקציה ביניהם לפתח שפות סימנים טבעיות (התופעה בלטה במיוחד בקרב ילדים, ראו: שפת הסימנים של ניקרגואה). יש גם טענה ששפות קריאוליות הן שפות חדשות שהתפתחו באופן ספונטני בקהילות של אנשים דוברי שפות שונות, שנאלצו לתקשר ביניהם במעין שפת-ביניים חסרת דקדוק. הטענה היא ששפת הביניים (המכונה פידג'ין) התפתחה לשפה טבעית בפרט בקרב ילדים. טענה זו שנויה במחלוקת, כיוון שיש טענה נגדית שגורסת שהפידג'ין הפך לשפה טבעית על-ידי חיקוי הדקדוק של אחת השפות הדומיננטיות בקהילה.

[עריכה] שפות ותיקות

רובן המכריע של השפות הטבעיות הקיימות היום הן גלגול כזה או אחר של שפות עתיקות המדוברות כבר מזה דורות רבים. ההערכה היא שהשפות הראשונות הופיעו לפני כ-20,000 שנים, ויש ראיות לכך שרוב השפות הטבעיות המדוברות כיום הן בעלות היסטוריה של 5000 שנה לפחות. השתנות השפות והתפתחותן לאורך שנים מתוארת בענף מחקר המכונה בלשנות היסטורית. תחום מחקר חדש יחסית, אבולוציה של השפה מנסה, בין היתר, למצוא מה היו המאפיינים של השפות הראשונות ומדוע נוצרו, אולם בתחום זה אין עדיין מסקנות שזוכות להסכמה רחבה.

[עריכה] היכחדות של שפות

מעריכים כי כיום קיימות כ-6,800 שפות ייחודיות. ואולם, גורמים חברתיים, דמוגרפיים ופוליטיים תורמים להיעלמותן המהירה של שפות רבות, משום שחברות קטנות מתבוללות לתוך תרבויות עולמיות ובינלאומיות.

במהלך ההיסטוריה של האדם נכחדו שפות טבעיות רבות בתהליך שניכר גם כיום. כ-3000 מן השפות הטבעיות הולכות ונכחדות, בעיקר עקב מעבר של דובריהן הילידיים לדיבור בשפות נפוצות יותר. עקב ההגמוניה הרב-תחומית של ארצות מסוימות, והתרחבות השימוש באמצעי תקשורת המוניים, משתלטת שפתן על קהילות רבות, שמאבדות את שפותיהן הייחודית לטובת השפה ההגמונית. תהליך זה גורם להכחדת שפותיהן ותרבויותיהן של קהילות המיעוטים. עם זאת, תועדה גם היווצרות של שפות חדשות, אם בהתפצלות של שפות קיימות לשפות נפרדות חדשות, או במגע בין קהילות לשוניות שהביא ליצירת שפה חדשה ששימשה בתחילה מעין "גשר" לשוני בין הקהילות.

[עריכה] מיון השפות

[עריכה] משפחות של שפות

נהוג לחלק את השפות למשפחות ותת-משפחות שהם קבוצות של שפות הדומות בחוקיהן, כמו למשל: עברית, ערבית וארמית. שפות במשפחה אחת התפתחו משפה עתיקה משותפת.

ישנם דרכים שונות לחלק את השפות למשפחות ולתת-משפחות:

[עריכה] רכישת שפה טבעית

ילדים שנחשפים לשפה טבעית כלשהי, רוכשים אותה בלי צורך בהדרכה. ילדים מגיבים לשפת אמם בצורה מיוחדת כבר בגיל כמה שבועות. ילד בריא מגיע לשליטה טובה בשפת אמו עד גיל 3, ולשליטה מלאה עד גיל 6. רכישת שפה בלא הדרכה אפשרית עד תחילת גיל ההתבגרות. לא ידוע על מקרה שבו מתבגר או מבוגר רכשו שפה חדשה, כפי שילד רוכש שפה, כלומר בלי כל הוראה או הדרכה. ילד יכול לרכוש יותר משפה טבעית אחת עד תחילת גיל ההתבגרות, אם הוא נחשף לכמה שפות.

[עריכה] שפות מתוכננות והתפתחותן לשפות טבעיות

שפות מתוכננות הן חיקויים מלאכותיים של שפות טבעיות, שיצרו אותן לצורך תקשורת בינלאומית, לצרכים אמנותיים או לצרכי מחקר בלשני. אחת הדוגמאות לשפות כאלה היא שפת האספרנטו שמיוחדת בכך שבמשך הזמן קהילות קטנות בעולם אימצו אותה וילדים רכשו אותה באופן טבעי, לפיכך, ניתן להחשיב אותה היום כשפה טבעית.

[עריכה] השפות הנפוצות ביותר

השפות הנפוצות ביותר, הן:

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: שפה
ויקיספר ספר לימוד בוויקיספר: לימוד שפות
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שפות
Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu