בלדה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
בלדה היא שיר המספר סיפור.
באיטלקית- המילה בלדה פירושה שיר מחול בעל קצב.
תוכן עניינים |
[עריכה] מאפייני הבלדה
- הבלדה היא שיר סיפורי , בבלדה קיימת עלילה אך גם מקצב, שורות קצרות, בתים, וחריזה.
- בלדה היא דומה לסיפור עם
- בלדה לא מתרכזת בפעולות ודיאלוג ולא בתיאורים והגדה.
- בבלדה קיים איפוק רגשות, הרגשות מובעים באופן עקיף.
- לבלדה משקל קצבי פשוט, מבנה משפטים פשוט, וטון עצוב.
- בלדה ניתנת לשירה במנגינה מודלית (דומה במידה מסוימת לטעמי המקרא)
- בלדה מהווה מסורת בעל פה, שעוברת מפה לאוזן בין הדורות והקהילות, ולכן עוברת שינויים ואין לה מחבר אחד.
- לבלדה יש סוף שאינו מפתיע סוף ידוע, הסוף נרמז לאורך הבלדה ובסופה משאיר את הקורא עם תחושת הפתעה.
הבלדה היא שיר זמר עממי ובה מסופר סיפור בצורה מושכת . את הבלדה שרו בליווי מוזיקלי על ידיי פייטנים (זמרים נודדים) מכיוון שהבלדות הועברו מפה לאוזן, הן השתנו בהתאם למקום, לזמן ,ולקהל המאזינים. במהלך הזמן נשמטו פרטים חשובים בבלדה והקורא/מאזין היה צריך למלא אותם ע"פ דמיונו ("השלמת פערי מידע") המתח הוא נושא חשוב בבלדה והוא בדרך כלל נימצא בסיום, הסיום הוא טרגי. הבלדה משופעת בחזרות ויש להן שני תפקידים:
- להדגיש משהו חשוב.
- לגרום למתח.
בתקופה הרומנטית, תחילת המאה ה-19 החלו לאסוף ולרשום בספרים את הבלדות. במקביל נכתבו בלדות ספרותיות-בלדות עממיות (רגילות ) עם הסגנון המיוחד של הסופר / משורר. הבלדות עדיין קימות גם כיום . יש שירים מודרנים הכתובים בסגנון הבלדה'
[עריכה] הבלדה
הבלדות העתיקות התפתחו בסקוטלנד במאה ה-15, והיו בעלות סופים טראגיים ומזעזעים (בדרך כלל מוות). הבלדות הושרו על ידי זמרים נודדים ("טרובדורים"), אשר היו עוברים בכפרים וערים, שרים ומבדרים את הקהל, שלאחר מכן היה נותן כל איש כסף על פי רצונו . כל זמר היה מפתח את הבלדות וממציא ומעוותם ולפעמים מוסיף בתים, או שהיה מקצר אותה . לאט לאט הושמטו פרטים ממקור הבלדה. כשנאספו בלדות אלה לכתיב, לעתים אף מאות שנים לאחר שהומצאו לראשונה, כבר היו לכל בלדה המון גרסאות שונות. בבלדות הסקוטיות מופיעים בדרך כלל ערכים כמו נאמנות, אהבה ומסירות. הבלדה באה מהשירה דרך הבעה ספרותית בעלת תכונות חיצוניות אופייניות כמו חלוקה לבתים שורות קצרות חריזה ומקצב השורה דוחסת בשיר משמעויות רבות בעזרת ציורי לשון. בבלדה ישנו גיבור, המתמודד עם המציאות הקשה או עם הבעיה בה הוא שורר. לרוב, בבלדות סקוטיות מפסיד הגיבור במאבק הפיזי ומנצח את המאבק הנפשי. בבלדות ישנה אווירת מסתורין, המביאה פערים רבים בעלילת הבלדה. פערים אלה מושלמים לרוב לפי דמיונו של הקורא, ומבוטאים על ידי אמצעים אומנותיים שונים.
בלדות ידועות:
- שלושה בני עורב
- אדוארד אדוארד
- לורד רנדל
- סר פטריק ספנס
- שר היער
- על הרי גלבוע
- בעין דור
- בת הרב
- בת הרב ואימה
- הנה תמו יום קרב וערבו
- אברהם אבינו מוליך את יצחק לעקדה
[עריכה] בלדות מודרניות
גם לאחר תקופת הבלדות הסקוטיות נכתבו בלדות רבות על ידי משוררים רבים, חלקן דומות יותר לבלדות הסקוטיות וחלקן פחות.
הרומנסה שלידתה בספרד, היא "אחותה" של הבלדה דומה לה ושונה ממנה. גם היא צורה עממית של שיר זמר, ואף היא הרבתה לנדוד, לפשוט וללבוש צורה. היא הגיעה אל תרבות היהודית דרך הלדינו, שפתם של יהודי ספרד ומגורשיה מסוף ימי הביניים ואילך. הרומנסה נוטה להיות אופטימית מעט יותר מהבלדה.
