בריכת חזקיהו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

בריכת חזקיהו היא בריכת מים מתקופת בית שני המצויה בדרומו של הרובע הנוצרי, בעיר העתיקה בירושלים.

לבריכה צורה מלבנית. אורכה (מדרום לצפון) של הבריכה הוא כשבעים חמישה מטר. רוחבה של הבריכה (ממזרח למערב) הוא כארבעים ושנים וחצי מטר (42.5×75). סך כל שטחה של הבריכה הוא בערך 3150 מ"ר, למעלה משלושה דונם. הסימטריות של צורתה המלבנית מופרעת על ידי ח'אן הקופטים אשר תוחם את הבריכה מצפון.

הבריכה מוקפת מכל עבריה במבנים. הבניינים הגובלים ברחוב דוד תוחמים את הבריכה מדרום. הבניינים הגובלים הנוצרים תוחמים את הבריכה ממזרח. בצפון נתחמת הבריכה על ידי ח'אן הקופטים ובמערב נתחמת הבריכה על ידי קבוצת מבנים הסמוכים לסמטת סנט ג'ורג'.

בריכת חזקיהו ניזונה שנים רבות מבריכת ממילא על ידי אמת מים שהובילה מים בין שתי הבריכות. ייתכן שבריכת חזקיהו ניזונה גם ממימי אמת המים העליונה, אמה שהובילה מים לעיר מבריכות שלמה וממעיין אל ערוב בדרום הר חברון לירושלים בימי בית שני.

הבריכה הייתה פעילה עד לדורות האחרונים. בספר אשר הוציא הרופא וחוקר ארץ ישראל טיטוס טובלר (Titus Tobler) בשנת 1853 ישנו ציור של בריכת חזקיהו מלאת מים. ניתוקה של בריכת חזקיהו מבריכת ממילא הביא להתייבשותה, במיוחד בימי הקיץ.

[עריכה] שמות הבריכה

השם 'בריכת חזקיהו' הוא מאוחר וניתן לבריכה רק בדורות האחרונים על ידי עולי רגל נוצריים. בספר מלחמות היהודים (ל,יא,ד) של יוסף בן מתתיהו מכונה, ככל הנראה, בריכה זאת בשם 'בריכת המגדלים'. יוסף בן מתתיהו מזכיר את הבריכה בתיאור המצור הרומאי בשנת 70 לספירה על ירושלים: "והרומאים החלו לשפוך את הסוללות ... והסוללה עשה הלגיון העשירי בצד צפון במקום הנקרא בריכת אמיגדלון". השם בריכת המגדלים ניתן לה כנראה עקב סמיכותה למגדלים אשר היו במצודת דוד של ימינו.

בתקופה הצלבנית כונתה הבריכה 'מקווה המרחצאות' (בלטינית Lucas Balneorum), כנראה משום שבסמיכות לבריכה היה בית מרחץ. הערבים מכנים את הבריכה 'ברכת חמאם אל בטרק'. פירושו של שם זה הוא הבריכה של החמאם של הפטריארך. שם זה ניתן לה עקב סמיכותה לחמאם שהפעילה הפטריאכיה היוונית, ואולי יש לו קשר לשם הצלבני של הבריכה.

יש המעלים את האפשרות שבריכת חזקיהו היא 'הבריכה העליונה' אשר מופיעה בפרק ז בספר ישעיהו: "ויאמר ה' אל ישעיהו, צא נא לקראת אחז, אתה ושאר ישוב בנך, אל קצה תעלת הבריכה העליונה, אל מסילת שדה כובס". זיהוי זה אינו מקובל על אנציקלופדיה מקראית. היא ממקמת את הבריכה העליונה במקום אחר, צפונית מזרחית ממיקומה של בריכת חזקיהו אך עדיין בתוך תחומי העיר העתיקה.