הר חברון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק באזור הגיאוגרפי הר חברון. לערך העוסק במועצה האזורית, ראו מועצה אזורית הר חברון.

הר חברון הוא החלק המרכזי של רצועת הרי יהודה הנמשך מירושלים עד חברון ויוצר במת הר גבוהה ואחידה. אזור זה היה בימי קדם אחד ממרכזי היישוב היהודי בארץ ישראל, "בדרך-ההר", בין חברון לירושלים.

תוכן עניינים 1 גיאוגרפיה 1.1 אקלים 2 ההיסטוריה של ההתישבות בדרום הר חברון 2.1 ההתיישבות היהודית בתקופת התנ"ך 2.2 ההתיישבות היהודית בתקופת בית שני 2.3 דרומא 2.4 ההתיישבות המוסלמית 3 דרום הר חברון בימינו 3.1 היישוב הפלסטיני 3.2 ההתיישבות היהודית

[עריכה] גיאוגרפיה

דרום הר חברון הינו החלק הדרומי של הרי יהודה ולמעשה היחידה הגאוגרפית הדרומית ביותר בחבלי ההר המרכזי. הקמר הגאולוגי הראשי - קמר חברון הנמשך מירושלים עד חברון ויוצר במת הר גבוהה ואחידה (בתוכה גוש עציון) המתפצל מדרום לחברון לשלושה קמרים, קמר מעון במזרח, קמר דהרייה במערב וביניהם קמר קטן יותר - קמר יאטה. בין הקמרים נמצא קער סמוע עם המסלע הקרטוני וכיסוי הנארי שבו. אדמת האזור היא רנדזינה חומה-אפורה, הירודה באיכותה מאדמת הטרה רוסה שנמצאת בשאר חבלי ההר.

דרום הר חברון מוקף משני עבריו במדבריות, בדרומו הנגב ובמזרחו מדבר יהודה - מדבר בצל גשם. הקרבה לשני המדבריות משפיעה מאוד על אקלים האזור ומתוך כך על הצומח, החי והאדם באזור. בנוסף למיעוט הגשמים (כ-300 מ"מ בממוצע בשנים האחרונות) גם מקורות מים יציבים כמעיינות ובארות נדירים בו, מספר מעיינות זעירים נמצאים בזיף ובכרמל. תושבי האזור לאורך כל התקופות התקיימו על מי גשמים שנאגרו בבורות אותם חצבו בסלע הקירטוני.

התנאים היחודיים של המסלע, הקרקע, המשקעים ומיעוט מקורות מים יציבים עיצבו את אזור דרום הר חברון כאזור מובהק של ספר המדבר.

[עריכה] אקלים

אזור ספר המדבר נתון לשינויים ותנודות בהתאם לשנות ברכה ובצורת, לעתים רצועת הספר "משתלטת" על המדבר עקב ריבוי גשמים ולעתים בעיקר בשנות בצורת הספר הופך למדבר. ע"פ המקרא אזור הספר נקרא "הכרמל", תופעת התרחבות והצטמקות הספר מוכרת גם בדברי הנביאים "והיה מדבר לכרמל והכרמל ליער יחשב ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב" (ישעיה לב, יג) הנביא מדבר בפסוקים אלה על זמני שלום וגאולה, בעת חורבן התהליך הוא הפוך "והיה השרון כערבה ונוער בשן וכרמל..." (ישעיה לג).

הקרבה למדבריות השפיעה על תנאי הבטחון באזור לאורך כל העת העתיקה, כחבל ספר שבו מתרחש המאבק המתמיד בין "המזרע לישימון" היה האזור זירה למאבק אנושי בין החקלאים תושבי הקבע לבין נוודי המדבר אשר פשטו בשנות בצורת ובעתות מצוקה על יישובי הקבע.

[עריכה] ההיסטוריה של ההתישבות בדרום הר חברון

[עריכה] ההתיישבות היהודית בתקופת התנ"ך

בדרום הר חברון אנו מוצאים התיישבות יהודית כבר מימי יהושע בן נון, ביהושע פרק ט"ו (פרק נחלת יהודה) מוזכרים היישובים כרמל, מעון, זיף, יוטה ועוד. הכפרים הערביים כיום בדרום הר חברון יושבים על גבי אתרים אלה ומשמרים בשמותיהם את שמות היישובים מתקופת התנ"ך.

בהיותו אזור ספר המרוחק מעין השלטון שימש האזור כמרחב פעולה לבריחתו של דוד מפני שאול המלך, פרקים רבים בספר שמואל א' מתארים את מנוסתו של דוד למדבר זיף, מדבר מעון ומדבר עין גדי המזרחי יותר. גם נבל הכרמלי היושב במעון ומעשהו בכרמל מנסה להוריד את דוד מגדולתו ולהזכיר לו בידי מי השלטון בימיו "היום רבו העבדים המתפרצים איש מפני אדוניו..." (שמואל א , כה').

בסוף ימי בית ראשון, עם חורבנה של ירושלים על ידי נבוכדנאצר, נחרבו גם הכפרים בדרום הר חברון ותושביהם הוגלו לבבל יחד עם גולי ירושלים, את האזור תפסו האדומים שאף סייעו לבבלים בחורבן חבל הארץ הדרומי על כך ניתן ללמוד מאוסטרקונים שנמצאו בתל ערד ומספר עובדיה.

[עריכה] ההתיישבות היהודית בתקופת בית שני

פריחה נוספת של דרום הר חברון מתרחשת בתקופת המשנה והתלמוד (התקופה ביזנטית). הן מהממצאים הארכיאולוגיים הרבים שנמצאו באזור והן מכתבים בני אותה תקופה אנו לומדים על קהילות יהודיות גדולות שחיו ופעלו באזור.

בספרו האונומסטיקון - ספר השמות, מזהה אובזביוס אב הכנסייה מקיסריה את האתרים המוזכרים בתנ"ך ובברית החדשה עם יישובים בשטח בני זמנו (המאה הרביעית). בדרום הר חברון מזכיר אובזביוס 7 כפרים יהודים - כרמל, יוטה, ענים התחתונה, אשתמוע, רימון, תלה ועין גדי. כמו כן הוא מזכיר גם 2 כפרים נוצרים - יתיר וענים העליונה.

אל האונומסטיקון מתווספים סקרי השטח והחפירות הארכיאולוגיות בעשרות השנים האחרונות המלמדים על קהילות רבות באזור שלא הוזכרו בחיבורו של אובזביוס, לדוגמה העיירה הגדולה סוסיא עם בית הכנסת והפסיפסים המפוארים שבה, דבר אשר לא מטיל ספק ביהדותה של סוסיא.

[עריכה] דרומא

עיון בדברי חז"ל מראה שאזור זה נקרא "דרומא" או "דרומה", הכתיב היווני מסגיר שהאות ד' נוקדה בקמץ. זהו בעצם התרגום ל"הדרום". במקורות רבים משמש הציון הגיאוגרפי "הדרום" את יהודה כולה, כפי שכינוה חכמי הגליל. עם זאת ישנם מקורות המכוונים לדרום הר חברון בלבד. גם אובזביוס שהוזכר לעיל השתמש במושג זה באונומסטיקון "ויש בדרומא כפר אחד גדול מאוד של יהודים נקרא עניה ט' מילין מחברון דרומה ".

בתחילת אגרת המופיעה בתוספתא (מסכת סנהדרין ב, ו) ונשלחה על ידי רבן גמליאל והזקנים מירושלים ליהודים ברחבי הארץ והעולם נאמר: " לאחנא בני גלילא עילאה (הגליל העליון) ולבני גלילא תחתא (הגליל התחתון) ולאחנא בני דרומא עילאה ובני דרומא תחתא שלמיכון יסגא...". נהוג לזהות את הדרום העליון כמקום הגבוה - אזור דרום הר חברון ואת הדרום התחתון כאזור דרום שפלת יהודה (להב , שומריה ועוד ) בהשוואה דומה לגליל העליון ולגליל התחתון.

במאה ה-9 מסתיים פרק זה בחיי היהודים באזור דרום הר חברון. כל הקהילות הגדולות של תקופת המשנה והתלמוד נעלמות ועד היום אין תשובה ברורה להיכן נעלמו יהודי הדרום בתקופה זו. את מקומם של בתי הכנסת תופסים מסגדים ועמם אוכלוסייה חדשה - המוסלמים, ייתכן שיהודי הדרום בורחים מפני האסלאם, בגלל פחד או בגלל ערעור הבטחון בספר עם כניסת האיסלאם.

[עריכה] ההתיישבות המוסלמית

[עריכה] דרום הר חברון בימינו

[עריכה] היישוב הפלסטיני

מחוז חברון הוא הגדול ביותר מבין מחוזות הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון ומספר תושביו המשוער עומד על כ-543 אלף נכון לאמצע 2006. היישובים הגדולים הם חברון - אלח'ליל (השנייה בגודלה לאחר שכם ביו"ש), ח'לח'ול, יטא, דורא, סמוע, בית-אומר ,באני נעים, דהאריה וח'רבת אל-ערוב, ונמצאים בו מספר מחנות פליטים כאל-ערוב ואל-פוואר.

[עריכה] ההתיישבות היהודית

בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 הוקמו גרעיני התיישבות בירושלים ובקרית ארבע אשר כיוון עלייתם הוא דרום הר חברון. היישוב הראשון שהוקם הוא בית יתיר. ראשית העלייה הייתה אל מחנה יתיר בתוך יער יתיר ומשם עברו למקומם הקבוע על ידי חורבת לוציפר ומשטרת לוציפר.

בהמשך הוקמו היישובים מעון, כרמל, סוסיא, עתניאל, בית חגי,תלם , שמעה ועוד. כיום במועצה האזורית הר חברון ישנם 15 כפרים מכל מגוון הקשת החברתית בישראל, יישובים קהילתיים, יישובים חילוניים, דתיים, שיתופיים-חקלאיים, חוות ומצפים.