גבריאל פורה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גבריאל פורה (12 במאי 1845 - 4 בנובמבר 1924), מלחין צרפתי.
גבריאל נולד בדרום צרפת ב-1845 כבן צעיר מבן שישה ילדים, ולעומת אחיו הראה נטייה מוזיקלית עוד בצעירותו. בתחילה, משפחתו לא הקדישה לכך הרבה מחשבה והוא הלך לבית ספר רגיל, אך אחד מהמורים שם התרשם מיכולתו המוזיקלית והמליץ להם לשלוח אותו ללימודי מוזיקה. וכך גבריאל הצעיר הגיע לבית ספר למוזיקה שהתמקד במוזיקה כנסייתית, חזרה למקורות המוזיקה ונגינה בעוגב ובפסנתר. בעוד שבעוגב פורה לא הראה תוצאות מרשימות, בפסנתר הוא הצטיין, וזכה בכמה תחרויות יוקרתיות. לאחר שמורו האהוב לפסנתר נפטר, החליף אותו סן-סנס, וכך התחילה ידידות בין שני מלחינים אלה.
פורה עבד כמה שנים בעבודה שנראתה לו כמשעממת בתור נגן בכנסייה, ואז התגייס כאשר החלה המלחמה ב-1870, שם הוא שימש כשליח, והנעים את זמנם של הלוחמים ביצירות פסנתר מדי פעם. בכל השנים האלה פורה הלחין כמובן יצירות רומנטיות ביותר, אך עם נטייה גם למבנה הקלאסי לפיו הוא חונך בבית ספרו. לאחר מכן, בעזרת חבריו, ובמיוחד סן-סנס, קיבל פורה משרת מנצח מקהלה, והוא נשאר בתפקיד זה 20 שנה, אך לא כל כך אהב אותו, שכן התפקיד היה מאוד כנסייתי ושמרני, ולא מיצה את יכולתו.
לפורה גם הייתה אהבה בחיים, בשם מריאנה ויארדוט. הוא אף הציע לה נישואים, וזו בהתחלה נענתה, אך לאחר מכן התפתח וויכוח ביניהם והיא פירקה את הקשר. פורה היה שבר כלי לאחר מכן, וניתן לראות זאת ביצירותיו מאותה תקופה, כמו Après un rêve, Automne, Les Berceaux. לבסוף פורה הלך לשדכנית (אותה אחת שסידרה שידוך לדביסי), והתחתן עם מרי פרמיאט, שילדה לו שני ילדים. נישואים אלה לא הצליחו, ומרי הייתה שונה מפורה לגמרי (וכלל לא אהבה מוזיקה), ועם הזמן הקשר ביניהם היה רק בחילופי מכתבים, אך היא גידלה את בניו.
אחת היצירות הכי מפורסמות של פורה היא הרקוויאם שלו. הוא נכתב לאחר מות אביו, אך התייחסותו של פורה כלפי המוות וכלפי היצירה הזו היא שהמוות אחרי הכול זה חלק ממעגל החיים, וזה אפילו סוג של מעבר שמח לחיים הבאים, וניתן לשמוע זאת ברקוויאם.
פורה כתב סימפוניות, קונצ'רטי, מוזיקה כנסייתית ועוד, אך הכלי האהוב עליו היה הפסנתר. כמעט בכל יצירה שלו יש לפסנתר ערך מכריע. ניתן למצוא ביצירותיו הרבה קטעים מהירים והרבה החלפות ידיים. הוא כתב 13 נוקטורנים, 9 פרלודים, בלדה, ברקרולות, ואלסים ועוד.
לאחר פרישתו של פורה מהמקהלה הוא נהיה פרופסור בקונסרבטוריום ולימד בין השאר את רוול. משם הוא המשיך להיות המנהל של הקונסרבטוריום, התפקיד היוקרתי ביותר שמוזיקאי יכול לקוות לו בצרפת, ועשה שם שינויים רדיקליים.
בשנותיו האחרונות שמיעתו אט אט דעכה, ב-1920 הוא פרש מתפקידו, וב-1924 נפטר מדלקת ריאות בשיבה טובה. בהלוויתו השמיעו את הרקוויאם שלו.
תוכן עניינים |
[עריכה] יצירות חשובות שכתב
[עריכה] מוזיקה ווקאלית
- רקוויאם
- שירים לקול ופסנתר
[עריכה] מוזיקה לפסנתר סולו
- 13 נוקטורנים
- 13 ברקרולות
- 5 אימפרומפטי
- 9 פרלודים
- בלדה
- 4 ואלס-קפריס
- 3 רומנסות ללא מילים
[עריכה] מוזיקה לפסנתר בארבע ידיים
- הסוויטה "דולי"
[עריכה] מוזיקה קאמרית
- שלישיה לפסנתר, כינור וצ'לו
- 2 רביעיות לפסנתר, כינור, צ'לו וויולה
- 2 חמישיות לפסנתר, 2 כינורות, ויולה וצ'לו
- 2 סונטות לכינור ופסנתר
- רביעיית מיתרים
[עריכה] מוזיקה תזמורתית
- הסוויטה "מסק וברגמסק"
- הסוויטה "דולי"
- אלגיה לצ'לו ותזמורת
- פאבאן לתזמורת ומקהלה בפה דיאז מינור.
