גילה גמליאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

גילה גמליאל

תאריך לידה	24 בפברואר 1974
כנסות	16
סיעות	הליכוד
תפקידים בולטים	סגנית שר החקלאות יו"ר הועדה לקידום מעמד האישה

גילה גמליאל (נולדה ב-24 בפברואר 1974 ), חברת כנסת בכנסת ה-16, וסגנית שר החקלאות, מטעם סיעת הליכוד.

[עריכה] פרטים אישיים

גילה גמליאל נולדה בגדרה.

שירתה בצה"ל כראש צוות חוקרות עבודה בחיל האוויר.

[עריכה] לימודיה האקדמיים

למדה לתואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ובפילוסופיה, באוניברסיטת בן גוריון בנגב. סיימה תואר שני בפילוסופיה באותה אוניברסיטה.

[עריכה] פעילותה במוסדות הסטודנטים

בתחילת 1998 נבחרה ליושבת ראש ועד אגודת הסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון, וכיהנה בתפקיד בעת שביתת הסטודנטים למען הורדת שכר הלימוד. גמליאל צברה בזמן זה פרסום רב. סטודנטים רבים באוניברסיטת בן גוריון ופעילי השביתה מאוניברסיטאות אחרות טענו כי בשל קירבתה לשרים בממשלת נתניהו, היא שיתפה איתם פעולה, וסדקה את חזית המאבק.

בדצמבר 1998 הודחה מתפקידה באגודת הסטודנטים בשל "מנהל לא תקין". חרף ההדחה, אך בעזרת הפרסום שלו זכתה בעקבות המאבק להורדת שכר הלימוד, נבחרה גמליאל למקום ה-25 ברשימת הליכוד לכנסת ה-15, שנחשב לריאלי. מפלת הליכוד, שזכה ל-19 מנדטים בלבד, הותירה אותה מחוץ לכנסת.

בשנת 2000 מונתה ליו"ר וועדת הבחירות למועצת הסטודנטים. בתחילת 2001 הצליחה להיבחר שנית כיו"ר ועד אגודת הסטודנטים על ידי חברי המועצה שנבחרו בבחירות שעליהן היא פיקחה. בתקופה זו פגשה את שגיב אסולין שעמד בראש מועצת האגודה, והיה לשותפה הפוליטי, ואף לבן זוגה.

כאשר התמודדה כעבור כשנה על המשך כהונתה בתפקיד יו"ר ועד האגודה לווה ההליך בסערות. מתנגדיה מחו על צורת ניהול האגודה על ידה ועל ידי מקורבייה, כמו גם על כך שלטענתם היא השתמשה באגודת הסטודנטים, שבאוניברסיטת בן גוריון אמורה להיות א-פוליטית, כקרש קפיצה לקריירה המפלגתית שלה. במועד שבו מועצת האגודה התכנסה לתהליך הבחירה, פוצצה הישיבה אחרי שאחד מחברי המועצה האשים את המתמודד המוביל כנגד גמליאל כי הציע לו שוחד. הבחירה נדחתה בשבוע, ועד למועד זה סולק אחד מחברי המועצה על פי סעיף טכני, וגמליאל נבחרה מחדש ברוב קטן. ארוע זה פתח תקופה של מאבקים מרים באגודת הסטודנטים, שבמסגרתם סולקו ממועצת האגודה כמעט כל המתנגדים הבולטים לגמליאל ואסולין, ומייד אחר כך שונה תקנון האגודה בצורה שלטענת המתנגדים נועדה להבטיח את שליטתם של גמליאל ומקורבייה באגודה.

חודשים ספורים לאחר בחירתה מחדש ליו"ר ועד האגודה, נבחרה גמליאל ליו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, והייתה בכך לאישה הראשונה שממלאת תפקיד זה. שגיב אסולין מונה למלא את מקומה באוניברסיטת בן גוריון.

בנוסף לתפקידיה באגודת הסטודנטים, הייתה יושבת ראש הדירקטוריון של החברה הכלכלית באוניבסיטת באר שבע וחברת דירקטוריון בחברות איסת"א, מאסטרביט, שעל וקמפושובע. כמו כן, הייתה חברה במועצת דור ההמשך של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

בבחירות לרשימת הליכוד לכנסת ה-16 קיבלה את מספר הקולות הגבוה ביותר במרכז הליכוד לנשים חדשות ברשימה, ושובצה במקום ה-11 ששוריין לשם כך.

עם בחירתה לכנסת פרשה מתפקידה בהתאחדות הסטודנטים, ושוב הורישה אותו לאסולין. בעקבות כך פרשה אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב מן ההתאחדות, והסבירה צעד זה בין היתר באי סדרים ובהשפעתה של גמליאל על המתרחש שם.

[עריכה] פעילותה בכנסת

בעקבות ניצחונו הסוחף של ראש הממשלה, אריאל שרון, ביקשה בעקבות מיקומה הגבוה ברשימה להתמנות לסגנית שר. לבסוף מונתה לתפקיד יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה בו כיהנה עד אוגוסט 2004. בנוסף שימשה כנציגת הליכוד בוועדות הכלכלה, החינוך והתרבות, המדע והטכנולוגיה, והועדה לפניות הציבור של הכנסת. שימשה גם כממלאת-מקום בועדת החוץ והביטחון.

חברת הכנסת גמליאל נודעת כאחת מהפעילות שבמתנגדי תוכנית ההתנתקות בליכוד ותקפה רבות בתקשורת את המהלך ואת רה"מ שרון.

במרץ 2005 מונתה ח"כ גמליאל לתפקיד סגנית בממשלה בעקבות תמיכתה במדיניות רה"מ שרון. בהתחלה הייתה אמורה להתמנות לסגנית שר האוצר,אולם שר האוצר דאז בנימין נתניהו התנגד למינויה בטענה שהוא מעדיף סגן שר עם ידע וניסיון כלכלי שלא היה לח"כ גמליאל.

בסוף מונתה לסגנית שר במשרד החקלאות ופיתוח הכפר תחת פטרונה הפוליטי, השר ישראל כץ. היא כיהנה בתפקידה עד פרישת סיעת הליכוד מהממשלה בינואר 2006.

בפרימרייס לקביעת רשימת הליכוד, נדחקה גמליאל למקום לא ריאלי בסוף העשיריה השלישית והיא לא נבחרה מחדש לכנסת ה-17.

ביולי 2006 מונתה גמליאל לתפקיד יו"ר מכללת "גיגי אקדמי", למקצועות הקוסמטיקה. במסגרת תפקידה, אמורה גמליאל לפעול להפיכת מקצוע הקוסמטיקה לאקדמי.