ג'ורג' ואלד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ג'ורג' ואלד (18 בנובמבר 1906- 12 באפריל 1997). מדען אמריקאי, יהודי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה לשנת 1967 על מחקריו בתחום הראיה.

[עריכה] תולדות חייו

ואלד נולד בניו יורק ליצחק ואמסטין ואלד. הוריו היו יהודים אשר היגרו לארצות הברית זמן קצר בטרם לידתו. הוא סיים לימודיו בתיכון הטכנולוגי של ברוקלין, בעיר ניו יורק בשנת 1922. סיים תואר ראשון במדעים באוניברסיטת ניו יורק בשנת 1927 ודוקטורט בזואולוגיה באוניברסיטת קולומביה בשנת 1932. לאחר סיום לימודיו ואלד ניצל מלגת לימודים ונסע לחקור במעבדתו של אוטו היינריך ורבורג בגרמניה, שם הוא זיהה לראשונה את הויטמין A ברשתית. מגרמניה עבר לשווייץ ושם חקר יחד עם פאול קרר, האיש שגילה את הויטמין A. לאחר מכן חקר תקופה קצרה עם אוטו פריץ מאירהוף בהיידלברג ולאחר עליית היטלר לשלטון, בשנת 1933, שב לארצות הברית והחל לעבוד באוניברסיטת שיקגו. בשנת 1934 עבר לאוניברסיטת הרווארד, שם היה מרצה בתחילה ומאוחר יותר קיבל דרגת פרופסור. בשנת 1950 הוא נבחר לאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית ובשנת 1967 קיבל פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה על תגליותיו בשטח הראיה.

ואלד הירבה לדבר בנושאים פוליטיים וחברתיים שונים והוא ניצל את הפרסום לאחר קבלת פרס נובל כדי להשמיע דעתו בנושאים שונים. הוא התנגד בתוקף למלחמת ויאטנם ולמירוץ החימוש הגרעיני.

בשנת 1980 ואלד היה במשלחתו של רמזי קלארק לאיראן בעת משבר בני הערובה באיראן.

בשנת 1986 הוזמן ואלד, יחד עם קבוצה קטנה של חתני פרס נובל, למוסקבה, כדי לייעץ למיכאיל גורבצ'וב בשאלות הגנת הסביבה. ואלד ניצל את הפגישה עם ג'ורבצ'וב כדי לשאול אותו על הגלייתה של ילנה בונר יחד עם בעלה אנדריי סחרוב לגורקי. לדברי ואלד, גורבצ'וב השיב לו כי איננו יודע דבר על העניין. זמן קצר אחר כך, בדצמבר, 1986, שוחררו בונר וסחרוב.

[עריכה] מחקר

בתקופה שעשה מחקר כפוסטדוקטורנט בגרמניה גילה ואלד כי ויטמין A הוא מרכיב של הרשתית. מחקרים נוספים שביצע הראו כי כאשר הפיגמנט רודופסין נחשף לאור, נוצר ממנו החלבון אופסין ותרכובת המכילה ויטמין A. מכאן ניתן היה לשער שויטמין A חיוני בתפקוד הרשתית.

בשנות החמישים, ואלד ועמיתיו למחקר עשו שימוש בשיטות כימיות כדי להפיק פיגמנטים מן הרשתית. אחר כך, על ידי שימוש בספקטרופוטומטר, הם מדדו את קליטת האור בפיגמנטים. כיוון שקליטת האור על ידי הפיגמנטים ברשתית עומדת ביחס ישר לאורך הגל אשר מפעיל בצורה הטובה ביותר את תאי הפוטורצפטור, ניסוי זה הראה את אורך הגל שעין יכולה לראות בצורה הטובה ביותר. יחד עם זאת, כיוון שתאי פוטורצפטור מסוג "קנים" (rod) (להבדיל מתאי פוטורצפטור מסוג מדוכים) מרכיבים את רוב הרשתית, ואלד ועמיתיו מדדו למעשה את קליטת האור של הרודופסין, הפיגמנט העיקרי בתאי הקנים. בשלב מאוחר יותר, עם שיטה הנקראת מיקרוספקטרופוטומטריה, הוא הצליח למדוד את קליטת האור מהתאים עצמם ולא מן הפיגמנטים. שיטה זו איפשרה לואלד לקבוע את קליטת האור בתאי הרשתית מסוג מדוכים.