מערכת הראייה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מערכת הראייה, המערכת המאפשרת לאדם לראות. מערכת הראייה כוללת את המרכיבים הבאים:
העיניים הופכות את האור הנראה לגירויים עיצביים, אשר מועברים למוח ונתפסים כתמונה.
רשתית העין מורכבת מעשר שכבות, בשכבה הראשונה ישנם תאים רגישים לאור בשם פוטורצפטורים, שקולטים את האור וממירים אותו לאותות חשמליים ובשכבה האחרונה של הרשתית ישנם תאים בשם גנגליון, שמחוברים לעצב הראיה.
בכל עין אנושית יש כ-120 מיליון פוטורצפטוריה. התאים אינם אחידים אלא מורכבים משני סוגים - קנים ומדוכים. צורת הקנים גלילית, רגישותם לאור גבוהה והם משמשים לראייה בתנאי אור נמוך וראיית שחור-לבן. צורת המדוכים, לעומתם, חרוטית, והם משמשים לראיה בתנאי אור גבוה ולראיית צבעים. המדוכים מתחלקים לשלושה סוגים, שרגישים לאורכי גל שונים, לפי הצבעים אדום (575 ננומטר), ירוק (500 ננומטר) וכחול (435 ננומטר). העדר או ליקוי של אחד מהסוגים גורמת לעיוורון צבעים.
צפיפות הקולטנים גדולה במיוחד במרכז העין, באזור הנקרא מקולה שגודלו אינו עולה על 1.5 מילימטר מרובע ומרכזו השקעורית (פוביאה בלעז), שבה מצויים הקולטנים מסוג המדוכים. לפיכך, ראייה באור יום מתבצעת בעיקר במרכז העין, ואילו ראיית לילה טובה מתרחבת יותר לכיוון שולי העין.
מתאי הגנגליון עובר המידע, דרך עצב הראייה, למרכז הקרוי LGN (הגרעין הברכי הצידי), ממנו מועבר המידע לאזור הקרוי V1 שנמצא בקליפת המוח החזותית. אזור זה רגיש לקוים, לפסים ולכיוון תנועה מסוים. מה-V1 המידע משוכפל לאזורים נוספים במוח, שלהם תגובות ורגישות שונות זה מזה. כך למשל, אזור מסוים רגיש לצבעים בעוד שאזור אחר רגיש לתנועה.
מערכת הדם - המערכת האנדוקרינית - מערכת השתן - מערכת העיכול - מערכת החיסון - מערכת השרירים - מערכת הלימפה - מערכת העצבים - מערכת השמיעה - מערכת הרבייה - מערכת הנשימה - מערכת הראייה - מערכת השלד |