דימתיל סולפוקסיד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דימתיל סולפוקסיד (באנגלית: Dimethyl sulfoxide; בראשי תיבות: DMSO) הוא תרכובת אורגנית קטנה המשמשת את האדם כממס אורגני יעיל במיוחד. DMSO התגלה ב-1867.
DMSO מורכב, כפי ששמו מעיד, משתי קבוצות מתיל (CH3) הקשורות לקבוצת סולפוקסיד (S=O). נקודת ההתכה של DMSO היא 18.5 מעלות צלזיוס ונקודת הרתיחה - 189 מעלות. התרכובת מתחילה לבעור ב-95 מעלות, והיא רעילה למדי וגורמת לגירוי העיניים, העור ומערכת הנשימה.
DMSO משמש בתעשייה הכימית כממס בתגובות כימיות רבות וכן כממס של חומרים לקראת בדיקתם בשיטות אנליטיות שונות, כגון NMR. בנוסף משמשת התרכובת כמסיר צבע וכחומר ניקוי בתעשיית האלקטרוניקה. DMSO מסוגל לחדור בקלות דרך ממברנת התא ביצורים חיים ולשאת עמו תרכובות המומסות בו. ברפואה מנוצלת תכונה זו לשם הקלת הספיגה של תרופות בגוף, ומספר תרופות ניתנות בתוספת DMSO. בנוסף משמש לעתים DMSO כתרופה אנטי-דלקתית. בביולוגיה המולקולרית משתמשים ב-DMSO על מנת להחדיר תרכובות שונות לתאים; במיוחד מדובר בהחדרת DNA זר לתאי חיידקים לשם שיכפולם (תהליך הקרוי טרנספורמציה). DMSO מסוגל גם לעתים לשפר את יעילותן של תגובות PCR; התרכובת מקלה על הפרדת שני גדילי ה-DNA בשלב הראשון של ה-PCR.