דמוגרפיה של תורכיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בתורכיה נערך מפקד אוכלוסין מדי עשור, כאשר האחרון היה בשנת 2000. עפ"י תוצאות המפקד והערכות, חיים כיום כ- 70.5 מליון תושבים ב- 81 פרובינציות של המדינה, כאשר מתוכם 25.5% הם בני 0-14, 67.7% הם בני 15-64, ו- 6.8% נותרים הם בני 65 ומעלה.
תורכיה נחשבת למדינה אירו-אסיאתית, ועל אף שרוב שטחה נמצא ביבשת אסיה, קיימת בה זיקה עזה יותר לאירופה. היא שותפה בברית נאט"ו עוד מ- 1952 ומשתוקקת להיכנס לאיחוד האירופי.
תוכן עניינים |
[עריכה] קבוצות אתניות
האוכלוסייה התורכית מורכבת מ-2 קבוצות אתניות גדולות: העם התורכי מהווה כ-80% והעם הכורדי מהווה כ-20% (נתון זה עולה בהדרגה). בנוסף, ישנו מס' זניח של ערבים, טורקמנים, צ'רקסים ויוונים.
הכורדים, שיותר ממחציתם בעולם נמצאים בתורכיה, כונו במשך השנים "תורכים הרריים" ושמם "כורדים" נאסר לשימוש. המיעוט הכורדי בתורכיה, ש- 1.1 מליון ממנו מוגדרים כפליטים, נמצא בדרום-מזרח המדינה ובריכוז מסוים באנקרה, ומנהל מאבק להשגת עצמאות מאז שנות ה-20 של המאה ה-20. את עיקר המאבק שגבה עד היום למעלה מ- 30,000 הרוגים לשני הצדדים, נטלה על עצמה מפלגת הפועלים הכורדית, ה- PKK. הכורדים בתורכיה יושבים באזורים אסטרטגיים השולטים על צינורות הנפט ועל מס' סכרים על הפרת והחידקל. על אף שיש לכורדים בתורכיה זכויות רבות מאלה שיש להם בשאר המדינות (עיראק, איראן וסוריה), הם מנועים מזכויות רבות אחרות ככורדים - למשל, עד לאחרונה חל עליהם איסור להשתמש בשפתם. ההשקפה התורכית לפיה שלמות תורכית אינה מתיישבת עם עצמאות כורדית לא השתנתה, ואף נעשו מחקרים ביוזמה תורכית, המנסים לבטל את מוצאם ושפתם. עד היום ממשיכים העימותים המזוינים בין הכורדים לצבא תורכיה בדרום מזרח המדינה.
סעיף 66 לחוקה התורכית מגדיר "תורכי" כ"מישהו הקשור למדינה התורכית בקשר אזרחות", ולפיכך, המינוח המשפטי והאתני "תורכי" אינם זהים זה לזה. רוב אזרחי המדינה הם תורכים אתנים (89%-92%). המיעוטים האתניים העיקריים במדינה הם הכורדים, הערבים, האלבנים, הארמנים, היוונים והגרוזינים. גופים בינלאומיים מעריכים כי הכורדים, המתגוררים בעיקר בדרום מזרח המדינה, הם המיעוט הגדול במדינה, כ-8.5%, אולם נתון זה שנוי במחלוקת. המילה "מיעוט" מהווה סוגיה בעייתית בפני עצמה. תורכיה מכירה בקהילות המוזכרות באמנת לוזאן (בעיקר יוונים אורתודוכסים, ארמנים ויהודים) כמיעוטים, אך בשל העיקרון החוקתי המשתית את המדינה על שוויון ואי הבחנה בין גזעים, אין לבני קבילות אלה זכויות מיוחדות. מספר מיעוטים ניסו להשיג זכויות, בין אם באמצעות טרור (ראו PKK) ובין באמצעים פוליטיים.
[עריכה] דת
מבחינה דתית, 99.8% מן האוכלוסייה הם מוסלמים. רובם סונים, ו-15% עד 20% עלאווים. נוצרים (קתולים ופרוטסטנטים) מהווים 0.2% מהאוכלוסייה. כן יש בתורכיה קהילות יהודיות קטנות וארמניות. בניגוד לאומות אסלאמיות גדולות אחרות, בתורכיה קיימת מסורת ארוכה של הפרדת דת מהמדינה והחוקה התורכית מכירה בחופש הדת של אזרחיה. הקהילות הדתיות נהנות מהגנת המדינה. החוקה קובעת במפורש שגופים דתיים אינם יכולים להיות מעורבים בתהליכים פוליטיים (באמצעות הקמת מפלגה דתית, למשל), או לייסד בתי ספר דתיים. עם זאת, יש מפלגות שלהן אוריינטציה דתית כזו או אחרת. ב-10 בנובמבר 2005 אישר בית הדין האירופי לזכויות אדם את החוק האוסר על לבישת כיסוי-ראש מטעמי דת, או ביגוד דתי אחר, בבנייני ממשלה, בבתי ספר ובאוניברסיטאות.
[עריכה] שפה
השפה הרשמית היחידה במדינה היא תורכית, הנכתבת באותיות לטיניות מאז הרפורמות של אתאתורכ. לא קיימים נתונים אמינים עבור חלוקה לשונית באוכלוסייה, אך רשת הטלוויזיה הציבורית TRT משדרת מספר שעות בשבוע בערבית, בבוסנית, באדיגית ובכורדית.
[עריכה] חינוך
שיעור האוריינות בתורכיה הוא 95.3% אצל גברים ו79.6% אצל נשים, ובממוצע - 87.4%. השיעור הנמוך אצל הנשים נובע בעיקר מהיחס לנשים באזורים הערביים והכורדיים בדרום-מזרח המדינה. הבערות היא אחת המגבלות הקשות של תורכיה, ומהווה אחד המכשולים במאמצי הפיתוח והתיעוש שלה.
רמת החינוך בתורכיה מעט נמוכה מהמקובל במדינות המערב, וכ-12% מקרב גילאי 15 ומעלה אינם יודעים קרוא וכתוב (בעיקר בקרב הנשים). חינוך חובה חינם קיים עד גיל 15. עם זאת, ישנו שפע של מוסדות להשכלה גבוהה במדינה ואחוז סביר של משכילים.
[עריכה] צפיפות אוכלוסין
שיעור הצפיפות בתורכיה עומד על כ- 89.24 נפש לקמ"ר. עם זאת, החלוקה אינה שווה בשטח, וניתן לראות חלוקה לריכוזי אוכלוסייה, בהם 5 ערים גדולות בעלות למעלה ממיליון תושבים. המטרופולין איסטנבול הוא הגדול ביותר ומשתייכים אליו כ- 11.3 מיליון איש. אחריו המטרופולין של אנקרה הבירה, עם כ-4.3 מיליון, איזמיר עם כ-3.5 מיליון ובורסה ואדנה עם כ-1.5 מיליון בכל אחת.
באיסטנבול, הצפיפות (הפרובינציה) עומדת על 1960 נפשות לקמ"ר. לשם השוואה, באנקרה 167 נפשות לקמ"ר בלבד. איסטנבול היא העיר היחידה בתורכיה שנחשבת לצפופה, אך התשתיות בה מאפשרות זאת, יש בנייה לגובה ותחבורה הולמת. ב- 25 השנים שבין 1980 ל-2005 הכפילה העיר את מספר תושביה. גידול זה נובע בעיקר מהגירה המונית לעיר, בעיקר של צעירים המחפשים עבודה, ולא עקב הריבוי הטבעי בתורכיה העומד על 1.06% בשנה.
[עריכה] הגירה
עקב המחסור בידיים עובדות במדינות מערב אירופה בשנות ה-60 ובשנות ה-80, היגרו תורכים רבים למדינות אלה, ובמיוחד למערב גרמניה, הולנד וצרפת. לאחרונה היגרו תורכים רבים גם לרוסיה ולמדינות שכנות נוספות. הדבר יצר אוכלוסייה תורכית גדולה בגולה. בחלק מהמדינות, קבוצות מיעוט תורכיות אף השיגו השפעה מיזערית על דפוסי ההצבעה, שהיה בה כדי לחייב את השלטון להתייחס אליהם כמיעוטים משפיעים ולהתייחס לדרישות הקהילות ההולכות והגדולות שלהם.
