האזור האוטונומי הטיבטי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האזור האוטונומי הטיבטי (טיבטית:བོད་རང་སྐྱོང་ལྗོངས་ תעתיק וויילי: Bod-rang-skyong-ljongs; מנדרינית תקנית: 西藏自治區/西藏自治区 תעתיק פיניין: Xīzàng Zìzhìqū) הוא אזור אוטונומי במעמד מחוז ברפובליקה העממית של סין. בירתו היא להסה. שטחו 1,228,400 קמ"ר - שני בשטחו רק משינג'יאנג, אך, עם צפיפות אוכלוסין ממוצעת של 2.23 נפש לקמ"ר, מונה אוכלוסייתו (נכון לאומדן משנת 2004) 2,740,000 נפש - מספר העולה רק על זה של מקאו הזעירה.
סין מזהה האזור האוטונומי הטיבטי כטיבט עצמה, אך לעצם הגדרה זו יש מתנגדים רבים ובראשם הממשלה הטיבטית הגולה. זו האחרונה מגדירה את טיבט, או את "טיבט ההיסטורית" כאזור הכולל לא רק את האזור האוטומי הטיבטי, אלא גם את המחוז ההיסטוריה אמדו, הנכלל כיום במחוז צ'ינגהאי ודרום-מערב מחוז גאנסו, וכן מזרח מחוז ק'אם, היום במערב סצ'ואן וצפון-מערב מחוז יו'נאן. באזור האוטונומי הסיני נכלל המחוז ההיסטורי אוּ' צאנג וחציו המערבי של מחוז ק'אם, המהווים ביחד כמחצית משטחה של טיבט ההיסטורית. גבולותיו הנוכחיים תואמים בקירוב את אלו של אזור השליטה של הממשלה הטיבטית שלפני 1959.
מידת האוטונומיה של האזור האוטונומי הטיבטי גם היא נתונה במחלוקת. על-פי ממשלת סין, לאזור האוטונומי הטיבטי מידה רבה של אוטונומיה, המתחייבת מכוח סעיפים 111-122 שבחוקת הרפובליקה העממית ומכוח החוק הסיני בדבר אוטונומיה אתנית אזורית. כך למשל יושב הראש של האזור האוטונומי הטיבטי מחויב על-פי חוק להיות ממוצא טיבטי אתני. מנגד טוענים התומכים בעצמאות טיבט כי לאזור האוטונומי הטיבטי אין בפועל כמעט כל אוטונומיה. מזה למעלה מעשור מצהיר הדלאי לאמה ה-14, טנזין גיאטסו, כי הוא מבקש לדון ב"ממשל-עצמי אמיתי" לטיבט תחת הרפובליקה העממית של סין, עמדה המבטאת את השקפתו כי במצב הנוכחי אין באזור האוטונומי הטיבטי כדי להביא לטיבטים ממשל עצמי כלשהו.
[עריכה] דמוגרפיה
מבין כל האזורים במעמד מחוז ברפובליקה העממית של סין, האזור האוטונומי הטיבטי הוא הדליל ביותר באוכלוסייה, בעיקר בשל מאפייניו הגאוגרפיים הקשים.
נכון לשנת 2000, 92.8% מהאוכלוסייה הם טיבטים, רובם מאמינים בבודהיזם טיבטי או בבון. סינים בני האן, שהיגרו לאזור לאחרונה מיתר חלקי סין, מהווים 6.1% מהאוכלוסייה.
בדרום מזרח האזור נמצאים גם קבוצות שבטיות שונות כגון מוֹנְפָּה ולוֹבָּה, הנוהגים לפי שילובים של בודהיזם טיבטי ופולחן נשמות.
[עריכה] כלכלה
באופן מסורתי הטיבטים עוסקים בחקלאות למחייתם. עם זאת, מאז תחילת הרפורמה הכלכלית של של סין החל בשנות השמונים, מתאפשרים משלחי-יד נוספים, בין היתר בתחום התיירות. בשנת 2005 עבר התמ"ג הנומינלי את רף ה-25 מיליארד יו'אן ($3.1 מיליארד דולר אמריקני) - למעלה מכפליים מהערך של ￥11.78 מיליארד בשנת 2000. הגידול בתמ"ג היה אפוא את כ-12% בממוצע בשנה בחמש השנים האחרונות. החקלאות ומשק החי ממשיכים אמנם למלא תפקיד חשוב בפיתוח הכלכלי המקומי, אך ענף השירותים צובר תאוצה ובשנת 2005 היה חלקו בגידול בתמ"ג למעלה מ-50%. כמו-כן פתיחתו המחודשת של מעבר נַאטוּ-לָה בין טיבט להודו צפוי להקל על המסחר בין הודו לטיבט, ולתרום את חלקו לפיתוח הכלכלי של טיבט. ההכנסה הפנויה לנפש של האוכלוסייה העירונית והכפרית של תושבי טיבט בשנת 2005 הייתה ￥8,411 ($1,051) ו- ￥2,075 ($259) בהתאמה, עלייה של 30.4% ו-55.9% בהשוואה לשנת 2000.
לאחרונה מיישמת הממשלה המרכזית מדיניות של פיתוח מערב סין. בין יישומיה הבולטים של מדיניות זו היא סלילת מסילת הרכבת ללהסה, מיזם הנדסי עתיר אתגרים ותקציב, שבא אל סיומו בשנת 2006.
| מחוזות: אָנְחְווֵי · גָאנְסוּ · גֶ'גְ'יַאנְג · גְוָאנְגְדונְג (קאנטון) · גווֵיְג'וֹאוּ · גְ'יַאנְגְסוּ · גְ'יַאנְגְשִׂי · גִ'ילִין · הָאיְנָאן · הֶבּיי · הֶנָאן · הוּבּײ · הוּנָאן · הֵייְלוֹנְגְגְ'יָאנְג · יוּ'נָּאן · לְיָאונִינְג · סצ'ואן · פֿוּגְ'ייֵן · צִ'ינְגְהָאי · שָאַנשִׂי · שַאנְדונְג · שָאנְשׂי
אזורים אוטונומיים: גְוָאנְגְשִׂי · טיבט · מונגוליה התיכונה · נינְגְשְׂיָה · שׂינגְ'יָאנְג עיריות: בּייְגִ'ינְג · צ'וּנְגְצִ'ינְג · שאנגחאי · טייֵנְגִ'ין אזורים מנהליים מיוחדים: הונג קונג · מקאו ראו גם: הסטטוס הפוליטי של טאיוואן |
 |
