הבעת פנים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הבעות פנים נוצרות על ידי תנועת ותנוחת שרירי הפנים ומפורשות על ידי המוח. הבעות פנים משמשות כאחד מערוצי התקשורת הלא-מילולית. ערוצי תקשורת לא-מילוליים אחרים הינם קשר-עין, מגע, תנועות גוף ויציבה, ויש המוסיפים לכך גם תקשורת באמצעות ריחות. לעתים קרובות ניתן ללמוד על רגשותיו של אדם באמצעות הבעת פניו. הרגשות הבולטים בסוג תקשורת זה הינם עצב-שמחה, ציפייה-הפתעה, קבלה-דחייה, כעס-פחד. יש המוסיפים לכך בוז. כמובן שקיימות וריאציות רבות של שילובים. התאוריות לגבי רגשות הינן רבות ושנויות במחלוקת, אולם רוב החוקרים מסכימים שרגשות הינם דבר מסובך, המוציאים לאור פעילויות מסוימות ומדכאות פעולות אחרות, בהתאם למצב בו נמצא האדם.
[עריכה] האם הבעות פנים הן אוניברסליות
מחקרים שבוצעו כדי לענות על שאלה זו הראו כי קיים דמיון רב בין הבעות הפנים ופירושן בתרבויות שונות. עם זאת, נמצא כי הבעות פנים אינן אונברסליות באופן מוחלט מכיוון שהפרשנות שלהן תלויה בתרבות ובהקשר שבו הן מופיעות. יש לציין כי המחקר העלה שאת ההבדלים במעבר מתרבות אחת לאחרת ניתן ללמוד בקלות יחסית.
הבעות הפנים ופירושן בהתאם לסיטואציה נלמדות בתהליך של התניה קלאסית. לדוגמה אם הורה מציין בפני ילדו שהוא כועס, לאחר מספר חזרות תתרחש אצל הילד למידה כי זוהי הבעת הפנים המתאימה לכעס.
[עריכה] כיצד מופקות הבעות הפנים
הבעות פנים שונות מופקות על ידי כיווץ של צירופים שונים של שרירים בפנים. מדובר באותם שרירים המשמשים גם לאכילה, דיבור ופעולות אחרות. ניתן לחלק את שרירי הפנים לשתי קבוצות עיקריות: שרירים המחוברים לעור הפנים ואחראים על שינוי צורות העיניים, האף, הפה, משיכת עור הפנים ועוד. קבוצת שרירים זו מעוצבבת על ידי עצב הפנים (CN VII), שמקורו בגרעין העצב הממוקם בגזע המוח. בתוך גרעין הפנים ניתן להבחין בהפרדה בין תאי-עצב השולטים בחלק העליון של הפנים ובחלק התחתון שלהם. הקבוצה השנייה היא שרירים, אשר מחוברים לגולגולת ומאפשרים לעיסה. קבוצה זו מעוצבבת על ידי עצב טריג'מינל (CN V).
בני אדם מסוגלים להפיק תנועות שונות בחלק הימני והשמאלי של השפתיים באותו זמן. שליטה כזו מאפשרת מגוון רחב מאוד של הבעות פנים. מבחינה נוירולוגית רואים חלוקה זו בקליפת המוח התנועתית, אשר בה ייצוג נרחב לחלקים בפנים. מחציתם התחתונה של הפנים, לרבות השפתיים, מקבלים קלטים מהצד הנגדי של קליפת המוח. מחציתם העליונה מקבלים קלטים משני צידי קליפת המוח.
[עריכה] ראו גם
