הונים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ההונים הם שבט נוודים טוראני ממרכז אסיה אשר פלש במהלך מאות הרביעית והחמישית לספירת הנוצרים לאירופה, עד שמוגר סופית בשנת 455. חותמם על האימפריה הרומית ניכר היטב.
מקורם לוטה בערפל. יש סברות כי ההונים, בגלל הדמיון באורח החיים, שקשה להניח כי הוא מקרי, הם מצאצאיהם של החסיונג-נו (Xiongnu/Hsiung-nu) שכבשו שטחים בצפון סין, מנצ'וריה, חלקים ממונגוליה וסיביר. בעבר נטען כי החסיונג-נו היו ציידים נוודים ולא הקימו יישובי קבע משלהם מעולם ,אך ארכיאולוגים מודרניים גילו הוכחות לערים וגידולים חקלאיים הונים.
בשפת החסיונג-נו המילה "הון" (hun), משמעותה "עם" או "אומה". המילה דומה למילה "chun" שמשמעותה "אומץ" או "כוח", מושג שהפך לכינוי ל"נסיך" בסינית. המושג "הונים" אינו חופף בהכרח את המושג "חסיונג-נו" מאחר שהיה בשימוש של הסינים כלפי כל הלא-סינים, אף שייתכן כי גם ההונים כונו חסיונג-נו בפי הסינים, מאחר שהם נמנו גם על הלא-סינים.
כיום כאשר נעשה שימוש במושג "הונים" הכוונה היא לשבט הנוודים הספציפי אשר פלש במהלך המאה הרביעית והחמישית לספירת הנוצרים לאירופה.
החסיונג-נו נעלמו מתיעוד ההיסטוריה הסינית לאחר המאה החמישית לספירה ולא ידוע מה עלה בגורלם. משערים כי הם אבותיהם של שבטים נוודים רבים, ביניהם ההונים האירופאים.
[עריכה] היסטוריה
ההונים הופיעו לראשונה על במת ההיסטוריה בדרום-מזרח אירופה בסביבות 370 לספירת הנוצרים. הם תוארו על ידי היסטוריונים רומאיים כברברים מבעיתים האוכלים בשר נא ועושים הכול על גבי הסוסים שלהם, אפילו ישנים.
החברה ההונית הייתה חברה שבטית שהורכבה משבטים קטנים שהונהגו על ידי מנהיגים רבים שלא היו כפופים למנהיגות מרכזית כלשהי.
השבטים ההונים פשטו על האימפריה הרומית ולאורך הדרך כבשו גם תרבויות לא רומאיות אחרות. כאשר פלשו לאימפריה של האוסטרוגותים, עם גרמאני, התאבד מלך האוסטורגותים כי לא יכל להם. לאחר שהשתלטו על האוסטרוגותים פלשו ההונים לארצם של הויזיגותים, עם גרמאני נוסף, שנמלט לתחומי האימפריה הרומית בחיפוש אחר מקלט. הגירת הפליטים ההמונית לתחומי האימפריה הרומית מפני טרור ההונים הייתה בין הסיבות לנפילתה של האימפריה.
לאחר שהשתלטו על האוסטרוגותים, הויזיגותים ושבטים גרמאניים, אחרים נעו ההונים לכיוון האימפריה הרומית המזרחית. בתמורה לשלום העלו הרומאים מס להונים. בערך בשנת 432 לספירה, אוחדו ההונים תחת מנהיג אחד, רוגה. לאחר מותו ב-434, אחייניו בלדה הבכור ואטילה הצעיר ירשו את ממלכתו.
המנהיגים החדשים של ההונים דרשו מס גבוה יותר מהרומאים ולאחר שהרומאים לא הצליחו לגייס את כמות הכסף הדרושה, תקף אותם אטילה תוך שהוא הורס עיר אחרי עיר. אטילה חסר הרחמים זכה לכינוי "שוט האלוהים".
בשנת 445 רצח אטילה את בלדה והפך בכך לשליטם היחיד של ההונים. אטילה לא האריך ימים, אך לא מת בקרב. לאחר שהשתכר במסיבת אחת מחתונותיו הרבות נמצא מת בשנתו עקב דימום חמור באף, ממנו נחנק למוות בשנת 453 לספירה.
ההונים לא החזיקו מעמד לאורך זמן לאחר מותו של אטילה, ממלכתו חולקה בין צאצאיו הרבים, אשר החלו מייד להלחם זה בזה. נתיניהם ניצלו את ההזדמנות כדי למרוד בשלטון ותוך שנים ספורות התמוטטה האימפריה ההונית כליל.
מאוחר יותר בהיסטוריה כונו הגרמנים "הונים", בעיקר בפי הבריטים, על שום שאיפותיהם האימפריאליות ועזות רוחם.
