מונגוליה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מונגוליה | ||||||
|
||||||
המנון לאומי: מונגוליה המאוחדת | ||||||
יבשת | אסיה | |||||
שפה רשמית | מונגולית | |||||
עיר בירה | אולן בטור 47°55′ צפון 106°53′ מזרח |
|||||
העיר הגדולה ביותר | אולן בטור | |||||
משטר | רפובליקה | |||||
ראש המדינה - נשיא - ראש ממשלה |
נשיא נמברין אנחבאיאר מייגומבו אנחבולד |
|||||
הקמה - עצמאות - תאריך |
פירוק ברית המועצות מסין 11 ביולי, 1921 |
|||||
שטח - סה"כ - % מים |
18 בעולם 1,564,116 קמ"ר 0.6% |
|||||
אוכלוסייה - סה"כ (2005) - צפיפות |
134 בעולם 2,791,272 1.8 אנשים לקמ"ר |
|||||
תמ"ג - סה"כ (2005) - תמ"ג לנפש |
151 בעולם 5,230 מיליון $ 1,874 $ |
|||||
מטבע | טוגרוג (MNT) | |||||
אזור זמן | UTC + 7 עד UTC + 8 | |||||
סיומת אינטרנט | mn | |||||
קידומת בינלאומית | 976+ |
מונגוליה (במונגולית: Монгол, "ארצם של בני החיל") היא מדינה ללא מוצא לים במרכז אסיה. היא גובלת ברוסיה בצפון, והרפובליקה העממית של סין בדרום.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
ערך מורחב – היסטוריה של מונגוליה
במהלך המאה ה-13 מונגוליה הייתה חלק מהאימפריה המונגולית, האימפריה היבשתית הגדולה ביותר בהיסטוריה. כשהאימפריה נפלה היא נהפכה להיות חלק מסין, והיא הופרדה לשני מחוזות: מונגוליה החיצונית ומונגוליה הפנימית.
שני המחוזות המונגוליים הכריזו על עצמאותם בשנת 1911 אולם רק מונגוליה החיצונית קיבלה את עצמאותה בסיוע רוסי. לאחר מהפכת אוקטובר באימפריה הרוסית, הסינים כבשו את מונגוליה החיצונית ב-1919, וגורשו משם עד 1921. בשנה זו הכריזה מונגוליה החיצונית על עצמאות מסין אולם לא הוקמה ממשלה עד 1924, כאשר הוקמה הרפובליקה העממית של מונגוליה בסיוע הממשל הסובייטי.
במהלך מלחמת העולם השניה, ברית המועצות הגנה על מונגוליה מהיפנים, ובתום המלחמה "הרפובליקה העממית של מונגוליה" הוכרה גם על ידי הרפובליקה העממית של סין וגם על ידי הרפובליקה הסינית. ובשנת 1961 היא התקבלה כחברה באו"ם.
עם נפילת מסך הברזל בשנת 1989 התארגנו לראשונה קבוצות מהפכניות במדינה ודרשו דמוקרטיה. ב-1990 הכריזו הסובייטים כי כוחותיהם הצבאיים ייסוגו ממונגוליה עד 1992 ובשנה זו נקבעה חוקה למונגוליה, בה נקבעה שיטת בחירות דמוקרטית ורב-מפלגתית.
הבחירות הדמוקרטיות הראשונות במונגוליה נערכו ב-29 ביולי 1992. ב-1996 נבחרה לראשונה לשלטון מפלגה לא-קומוניסטית.
[עריכה] פוליטיקה
ערך מורחב – פוליטיקה של מונגוליה
עד ה-27 ביוני, 2004 הייתה המפלגה המהפכנית העממית של מונגוליה (MPRP), שנוסדה על ידי הקומוניסטים בשלהי המלחמה הקרה, המפלגה הדומיננטית. את האופוזיציה העיקרית היוותה הקואליציה הדמוקרטית של מונגוליה. בבחירות 2004 הפסידה ה-MPRP ברוב גורף, באחוז ההצבעה הגבוה ביותר בתולדות המדינה. ב-22 במאי, 2005 נבחר נמברין אנחבאיאר מה-MPRM לנשיא ברוב של 53.4% מהקולות.
המנגנון הפוליטי במונגוליה הוא עירוב רוסי, סיני, תורכי ומערבי, המשלב מאפיינים של שלטון נשיאותי ופרלמנטרי. הזרוע המחוקקת, החוראל הגדול, מונה 76 חברים והיא נבחרת אחת לארבע שנים. הנשיא הנבחר וראש הממשלה מנהיגים את הזרוע המבצעת.
[עריכה] כלכלה
ערך מורחב – כלכלת מונגוליה
הכלכלה המונגולית מתרכזת בעיקר בנפט, פחם ונחושת, ותעשיות קטנות של מוליבדן, טונגסטן ופוספט. בעשור האחרון עוברת מונגוליה שינוי בשיטה הכלכלית שלה - מתעשיות בניהול המדינה כיאה לכלכלה ממשלתית (ריכוזית) לשיטה קפיטליסטית. כיום ישנם כ-10,000 עסקים עצמאיים במונגוליה, רובם באזור אולן בטור. באזורים הכפריים, עוסקים עדיין רוב המונגולים בחקלאות וברעיית צאן.
התמ"ג לנפש הוא 1780$ בשנה. על אף שהוא נמצא בעלייה מתמדת מאז 2002, המדינה נאבקת עדיין בגרעון ובחובות גדולים (כ-11 מיליארד דולר) לרוסיה. מונגוליה הצטרפה לארגון הסחר העולמי (WTO) ב-1997 וכיום מייצאת קשמיר ומוצרי מזון שונים לרוסיה, סין, יפן ומדינות אחרות.
[עריכה] גאוגרפיה
ערך מורחב – גאוגרפיה של מונגוליה
מונגוליה ממוקמת בצפון יבשת אסיה. והיא גובלת ברוסיה מצפון וברפובליקה העממית של סין מדרום. למרות שהיא גובלת רק עם שתי מדינות, יש לה קו גבול ארוך במיוחד המסתכם ב-8,114 ק"מ.
המדינה ברובה מישורית. בחלקה הדרומי שולט מדבר גובי וחלקה הצפוני של המדינה הוא הררי.
למונגוליה אין גישה לים, ועל כן אין לה קו חוף. כמו כן, האזור הגאוגרפי של המדינה סובל ממחסור במקורות טבעיים של מים מתוקים.
האקלים המונגולי הוא קיצוני מאוד - חם מאוד בקיץ וקר מאוד בחורף.
[עריכה] מחוזות
ערך מורחב – מחוזות מונגוליה
מכיוון שמונגוליה החיצונית הייתה פרובינציה של סין, היא חולקה על ידי השלטונות ל-21 מחוזות, והדבר השתמר גם לאחר שהכריזה מונגוליה על עצמאותה.
כל מחוז נקרא איימאג, ובכל איימאג יש מספר תת-מחוזות הנקראים בשפה המקומית סום.
עיר הבירה אולן בטור היא בעלת מעמד מיוחד ואינה נכללת באיימאג מסוים.
|
||
[עריכה] דמוגרפיה
ערך מורחב – דמוגרפיה של מונגוליה
אוכלוסיית מונגוליה מונה כמעט 3 מיליון תושבים, ובנוסף אליהם חיים עוד כ-4 מיליון מונגולים במחוז מונגוליה הפנימית בסין, וכמו כן במזרח רוסיה.
צפיפות האוכלוסייה במדינה היא הנמוכה ביותר מבין המדינות הריבוניות - 1.7 נפשות לקמ"ר.
האוכלוסייה במונגוליה מתאפיינת בהומוגניות. 96% מאזרחיה הם בודהיסטים מהפלג הלמאיסטי, ו-85% מהם משתייכים לקבוצה האתנית המונגולית.
בין המיעוטים במדינה נמנים קזחים, טורבינים, סינים ורוסים (שמרביתם עזבו לאחר התמוטטות ברית המועצות).
קצב הילודה במונגוליה גבוה - לכל אישה בממוצע 2 עד 3 ילדים. יחד עם זאת תוחלת החיים נמוכה, והיא בממוצע 63 שנים. כתוצאה מכך, 65% מאוכלוסיית מונגוליה הם צעירים יחסית - בין הגילאים 16-24.
כ-90% מהאזרחים דוברים את השפה הרשמית - הניב הח'לח'י (Khalaka).
[עריכה] תרבות
ערך מורחב – תרבות מונגולית
מכיוון שרבים מתושבי מונגוליה חיים עדיין באופן מסורתי, ניתן גם כיום לראות מאפיינים של תרבות הנוודים העתיקה במונגוליה המודרנית. מאפיינים מסורתיים זו מתבטאת בכל תחומי התרבות - לדוגמה, כלי הנגינה מותאמים למסעות ארוכים. החוקרים חלוקים ביניהם האם התרבות הסינית השפיעה על המונגולית או להיפך, אך ברור כי בין התרבויות הייתה קיימת אינטראקציה משמעותית.
[עריכה] יהדות
[עריכה] ראו גם
- צבא מונגוליה
- תקשורת במונגוליה
- תחבורה במונגוליה
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
![]() |
- אתר התיירות הרשמי של מונגוליה
- אתר מקיף על מונגוליה
- דגלים וסמלים מונגוליים
- אתר ממשלת מונגוליה, במונגולית ואנגלית
- אתר הקונסול הכללי (הכבוד) בישראל
אוזבקיסטן · אזרבייג'ן · איחוד האמירויות הערביות · אינדונזיה[3] · איראן · אפגניסטן · ארמניה · בהוטן · בחריין · בנגלדש · ברוניי · גאורגיה[1] · הודו · המלדיביים · הפיליפינים · הרפובליקה הסינית · הרפובליקה העממית של סין[2] · וייטנאם · טג'יקיסטן · טורקמניסטן · יפן · ירדן · ישראל · כווית · לאוס · לבנון · מונגוליה · מזרח טימור[3] · מיאנמר · מלזיה · נפאל · סוריה · סינגפור · סרי לנקה · עומן · עיראק · ערב הסעודית · פיליפינים · פקיסטן · קוריאה הדרומית · קוריאה הצפונית · קזחסטן[1] · קטאר · קירגיזסטן · קמבודיה · קפריסין · רוסיה[1] · תאילנד · תורכיה[1] · תימן
הערות: 1. ^ חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2. ^ הרפובליקה הסינית (טאיוואן) לא מוכרת על ידי ההאומות המאוחדות כמדינה רשמית. 3. ^ חלק משטח המדינה נמצא באוקייניה. |
![]() |