החלוץ הצעיר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
החלוץ הצעיר הוקם כתנועת נוער של "החלוץ" בפולין. תחילתו הייתה בנפות הספר, כגון: וילנה, ביאליסטוק, ווהלין, פולסיה. בשנת 1924 הוקמה הלשכה הראשית של התנועה ליד מרכז "החלוץ" בוורשה.
הגורם להקמת החלוץ הצעיר הייתה התגברות העלייה לארץ ישראל בזמן העלייה הרביעית. סניפי החלוץ החלו להתרוקן והיה צורך לדאוג לכוח עבודה, כדי לקיים את הסניפים. גובשה ההכרה שיש צורך לחנך חלוצים מבין הצעירים שאינם כשרים עדיין לעליה ואשר יכלו להיות בסניפים מספר שנים, כך שניתן יהיה לשקוד על התפתחותם והכשרתם הרוחנית.
תנועת "השומר הצעיר" הייתה מועמדת להיות תנועת הנוער של החלוץ, אך אי הסכמה אידאולוגית בין ראשי תנועת "השומר הצעיר" להנהגת החלוץ מנעו זאת. "השומר הצעיר" לא הטיל על חבריו חובת הגשמה. למנהיגי החלוץ הצעיר לא הספיקה הצופיות הקלאסית והחינוך הפוליטי הקלאסי כפי שהתפתחות באירופה במפלגות הסוציאליסטיות והקומוניסטיות, הם שאפו לראות את בוגריהם מגיעים לארץ ישראל ומתנסים בחיי קיבוץ והגשמה.
המניעים האידיאיים חזקו את הזיקה של אבות "החלוץ הצעיר" לתנועת הפועלים הארצישראלית, ובייחוד ל"קיבוץ המאוחד". עם הקמתו של "הקיבוץ המאוחד" בשנת 1927 התחזקו הקשרים בין שליחיו והחלוץ הפולני.יצחק טבנקין וחבריו הטביעו את חותמם על החלוץ הצעיר. במצע האידאולוגי של התנועה נקבע כי "נשואות עינינו לתנועת שחרור הלאומי והסוציאלי בארץ ישראל"[1]. עיקרי התנועה, כפי שנקבעו במחנות, בסמינרים, בימי עיון ובוועידות, היו:
- ציונות סוציאליסטית
- יחסי אדם וצורת חברה קיבוצית
- אחדות מעמדית
- תרבות ועבודה עברית
- זיקה ישירה לחלוץ
במהלך שנות קיומה בשנים 1924 - 1939 הקיפה התנועה כעשרת אלפים חברים. בשנת 1938 התאחדה התנועה עם "פרייהייט" - תנועת הנוער של "פועלי ציון", ליצירת התנועה המאוחדת "דרור" שבה אוגדו 20,000 חברים.
כמאה אלף חברי החלוץ הצעיר עלו לישראל במהלך שנות פעילותה עד מלחמת העולם השנייה. במהלך השואה היו חבריה הגורם המרכזי במרד הגטאות שבפולין.
