ביאליסטוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ביאליסטוק

מדינה

פולין

שטח

94 ק"מ^2

תאריך ייסוד

1320?

אוכלוסייה
- עירונית

291,600 (2003)

קו רוחב
קו אורך

53° 20'N
23° 10'E

http://www.um.bialystok.pl

מיקום העיר ביאליסטוק בפולין

ביאליסטוק (פולנית: Białystok; גרמנית: Białystok; רוסית: Белосто́к; בלארוסית: Беласто́к) היא עיר בצפון מזרח פולין, מרכז תעשייה וצומת מסילות ברזל. הייתה בשלטון פרוסיה ורוסיה לפני שהושבה ב-1921 לפולין. העיר משמשת למרכז חבל פודלסיה. אוכלוסית העיר מונה 295,000 תושבים (נכון לשנת 2006).

[עריכה] היסטוריה

מקובל לחשוב שהעיר נוסדה על ידי גדימינס, נסיך ליטא ב-1320, והוא זה שנתן לה את שמה. לראשונה בתעודות העיר נזכרת ב-1437 כשהמלך קזימיר מבית יגיילו נתן את הקרקע ליד נהר ביאלקה לרצ'קו טבוטוביץ'. ב-1547 הבעלות עברה למשפחת ויסילובסקי. משפחה זאת בנתה מבצר מלבנים וכנסייה. ב-1645 הנצר האחרון לבית ויסילובסקי נפטר והעיר הפכה לרכוש המדינה.

ב-1661 סטפן צ'רניצקי קיבל את העיר כפרס על שרותו בצבא הפולני ועל נצחונו על השבדים. ארבע שנים לאחר מכן העיר עברה בירושה לבתו אלכסנדרה וממנה למשפחת ברניצקי. במחצית השנייה של המאה ה-18 שלט בעיר אחד מהשליטים הכי מפוארים שהיו בה, ההטמן יאן קלמנס ברניצקי. יאן קלמנס פיתח את העיר לכדי מרכז אצילי ומשכילי פולין. הוא בנה בה ארמונות, פארקים, ואוניברסיטה.

ביאלוסטוק קיבלה זכויות עירוניות ב-1749. ב-1795 בחלוקת פולין השלישית נהייתה חלק מפרוסיה, ולפי הסכם טילזיט מ-1807 עברה לאימפריה הרוסית. במאה ה-18 העיר התפתחה לכדי מרכז טקסטיל חשוב. תמורות אלא הביאו לעליה מתמדת באוכלוסייה. בשנת 1857 היו בה 13,787 תושבים, בשנת 1889 56,629 תושבים ובשנת 1901 65,781 תושבים. רוב התושבים של ביאליסטוק באותו פרק זמן היו יהודים ופולנים.

העיר סבלה קשות במלחמת העולם הראשונה. היא הופצצה על ידי הגרמנים מספר פעמים, ורבים מבתיה נהרסו. ב-13 באוגוסט 1915 העיר נכבשה על ידי גרמניה, ביולי 1918 הוכרזה כבירת חבל ליטא הדרומית, שהיה אמור להיהפך לחלק מליטא. ב-19 בפברואר 1919 העיר נכבשה על ידי פולין.

ב-1920 העיר עברה לידי צבא סובייטי וזה ניסה להקים משטר קומוניסטי לפולין בהנהלת יוליאן מרצ'בסקי, שמטהו היה בביאלוסטוק, אך הניסיון לא צלח והעיר חזרה לפולין העצמאית. לפי הסכם מולוטוב ריבנטרופ, ביאלוסטוק הייתה אמורה להיכנס לברית המועצות.

בתחילת מלחמת העולם השנייה בשנת 1939 נכנסו לעיר חיילים גרמנים, אך מיד עזבוה, ובמקומם נכנסו חיילים סובייטיים, וצירפו את העיר לבלארוס. ב-27 ביוני 1941 הגרמנים כבשו את העיר שוב. במהלך המלחמה השמידו הנאצים את הקהילה היהודית בעיר רובה ככולה. בעיר גם פעלו גדודים של פרטיזנים, שיהודים רבים נטלו בהם חלק. ב-1945 העיר חזרה לתחומי ברית המועצות, אך הוחזרה לפולין.

[עריכה] יהודי ביאליסטוק

יהודים התיישבו בעיר בראשית המאה ה-18 ובמאה ה-19 היה להם תפקיד מפתח בפיתוח תעשיית הטקסטיל, שהעיר הייתה למרכזה.

הקהילה היהודית קיבלה זכויות לשלטון עצמי בשנת 1745. ב-1765 התגוררו בעיר 765 יהודים. יהודים רבים שגורשו מרוסיה הגיעו לעיר בין השנים 1825-1835 וכן ב-1845. מצב היהודים הכללי הורע. ב-1856 היו בעיר 13,787 יהודים, מביניהם 9,547 איש היו המגורשים מרוסיה, ברובם חסרי בית ועבודה. בעקבות כך בעיר הוקמו מוסדות צדקה רבים.

ב-1895 ישבו בה 47,783 יהודים שהיו כ73% מכלל האוכלוסייה וב-1913 מנו 61,500.

בשנת 1922 ישיבת נובהרדוק בהנהלת הרב אברהם יפה'ן קבעה את מרכזה בעיר, והפכה את ביאליסטוק למרכז תורני ליהודי פולין.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נכנסו הגרמנים לעיר אך שבוע אחר כך מסרו אותה לרוסים. ביוני 1941 חזרו הגרמנים וכבשו את העיר ולמחרת שרפו את הרובע היהודי. כ-3000 איש הצטופפו בבית הכנסת הגדול ונשרפו בו. באוגוסט אותה שנה הקימו הגרמנים את גטו ביאליסטוק וריכזו בו 50,000 יהודים.

בפברואר 1943 החלו לחסל את הגטו ולהעביר את היהודים למחנה ההשמדה טרבלינקה. עוד בראשית ימיו של הגטו קמה תנועת מרי שביצעה פעולות חבלה. ביולי 1943 קרא הארגון ליהודים להתנגד לגרמנים בכוח ולא לעלות על הרכבות. בגטו פרץ מרד שנמשך חודש ימים עד שדיכא אותו הצבא הנאצי. לאחר המלחמה נותרו בעיר כ-1,000 יהודים מתוך כ-50,000.

חלק מיוצאי קהילת ביאליסטוק התיישבו ביהוד והקימו קריה על שם העיר ביאליסטוק, כמו כן הקימו במקום אתר הנצחה לזכר הנספים מעיר הולדתם.