החלקה על הקרח
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
החלקה על הקרח היא צורת התקדמות של אנשים על פני משטחי מים קפואים בעזרת להבים מיוחדים הנקראים מחליקיים. הפעילות נעשית בעיקר למטרות ספורט ופנאי, אולם גם כדרך תנועה גרידא.
ניתן להחליק על פני אגמים ונהרות שפניהם קפאו אחרי ששכבת הקרח התעבתה מספיק. בנוסף קיימות זירות החלקה מלאכותיות, פנימיות וחיצוניות, בהן קור טבעי או קירור מלאכותי מאפשרים את היווצרות הקרח. תחרויות רשמיות בהחלקה על קרח מתבצעות כיום רק בזירות עם קרח מלאכותי.
תוכן עניינים |
[עריכה] המחליקיים
המחליקיים הם להבי מתכת צרים ולעתים גם פרבוליים המחוברים למגף מיוחד. המחליקיים מותאמים לפעילות ההחלקה המתוכננת ולרמת המשתמש. יש הבדלים משמעותיים במבנה ובטיפול בין מחליקיים להחלקה מהירה לבין מחלקיים להחלקה אמנותית ובין מחליקיים למתחיל לבין מחליקיים למנוסה.
במקור יוצרו המחליקיים מעצמות בעלי חיים ששוייפו ליצירת משטח החלקה ישר. כמו כן, בעבר נהגו להשתמש במחליקיים המתחברים לנעל רגילה בקשירה או בהברגה.
מגפי ההחלקה המיוחדים הנהוגים כיום, מיועדים לשפר את חווית ההחלקה ולהגן על המשתמש בהם מפציעות קרסול. הם גם מותאמים לפעילות ההחלקה ולרמת המשתמש.
[עריכה] איך מחליקים
ההחלקה על הקרח מתאפשרת כיוון שלהב המתכת יכול לגלוש מעל משטח הקרח עם מעט מאוד חיכוך. למחליק יש אפשרות לשלוט בתנועה בעזרת שינויים במידת החיכוך. השינוי במידת החיכוך נעשה על ידי הטיה קלה של הלהב ודחיפת אחד מצדדיו לתוך הקרח. המחליק יכול להגדיל את התנע שלו על ידי תנועה במסלולים קמורים תוך כדי הטית הגוף פנימה וכיפוף הברכיים. דרך נוספת להגדלת התנע היא דחיפת הלהב לאורך הנתיב שנחתך לתוך הקרח. שילוב מיומן של פעולות ההשענות והדחיפה יוצר את המראה החינני של ההחלקה.
[עריכה] כיצד זה עובד
המעבר בין המבנה הגבישי המסודר של הקרח לחוסר הסדר של הגז באוויר הינו בעייתי מסיבות של אנטרופיה. היות וגביש הקרח אינו מספיק יציב בטמפרטורות של מעל 20°C- נוצרת שכבה דקה של מים על הקרח. עובי השכבה גדל ככל שהטמפרטורה עולה. שכבת מים זו מצמצמת את החיכוך בין הקרח למחלקיים ומאפשרת את ההחלקה. מקדם החיכוך הקינטי מגיע למינימום בטמפרטורה של 7°C-.
בטמפרטורות מתחת 20°C- לא ניתן להחליק שכן החיכוך גדל משמעותית.
[עריכה] סוגי ההחלקה על קרח
| ענף ההחלקה על קרח מתחלק ל-2 תת-ענפים: החלקה מהירה והחלקה אמנותית, שהם שונים מכל בחינה כמעט ויש המחשיבים אותם כענפים נפרדים. ישנן מדינות שבהן קיימות התאחדויות נפרדות להחלקה מהירה ואמנותית.
בהחלקה מהירה המטרה היא להחליק במהירות הגבוהה ביותר, ואילו בהחלקה אמנותית הדגש הוא על ביצוע אלמנטים אקרובטיים (כגון קפיצות וסיבובים) בשילוב עם הופעה אמנותית, היא מבוצעת בתלבושות מיוחדות (שונות לכל משתתף ולכל חלק בתחרות) ובליווי מוזיקלי.
במסגרת ההחלקה המהירה מבחינים בין החלקה מהירה "רגילה" במסלול של 400 מ' ובין החלקה מהירה במסלול קצר של 111 מ', שמתבצעת בזירה זהה לזו המשמשת להחלקה אמנותית. הבדל בולט נוסף בין 2 סוגי ההחלקה המהירה הוא שבתחרויות החלקה מהירה מתחרים "נגד השעון" ובהחלקה במסלול קצר המחליקים מתחרים ביניהם, והמעבר משלב לשלב נקבע לפי המיקום במקצה.
במסגרת ההחלקה האמנותית קיימת הבחנה בין החלקה אמנותית "רגילה" ליחידים או זוגות, ריקוד על קרח והחלקה סינכרונית לקבוצות. הסוג האחרון הוא חדש יחסית ולא נכלל במסגרת אולימפיאדת החורף.
ההחלקה על קרח היא בין ענפי הספורט הוותיקים ביותר בעולם. האיגוד הבינלאומי להחלקה (International Skating Union, בר"ת ISU) נוסד בשנת 1892, ומארגן אליפויות עולם בהחלקה מהירה החל מ-1893 ובהחלקה אמנותית מ-1896. תחרויות החלקה אמנותית נערכו במשחקים האולימפיים החל מ-1908, תחילה במסגרת האולימפיאדה הרגילה (אולימפיאדת קיץ) ובאולימפיאדת החורף מראשיתה ב-1924. תחרויות החלקה מהירה נערכו במסגרת האולימפית מ-1924. ריקוד על קרח נוסף לתוכנית האולימפית ב-1976 והחלקה מהירה במסלול קצר נוספה ב-1988.
[עריכה] החלקה על קרח בישראל
ההחלקה על קרח אינה נפוצה בישראל, שבה אין תנאים אקלימיים המאפשרים החלקה על קרח טבעי, ומספר הזירות המלאכותיות להחלקה על קרח הוא מצומצם (למעשה רק זירה אחת המתאימה לתקן הבינלאומי, הנמצאת במרכז קנדה במטולה). משום כך מרבית הספורטאים המייצגים את ישראל בתחרויות בינלאומיות גדלו מחוץ לישראל (בעיקר במדינות ברית המועצות לשעבר או ארצות הברית) וחלקם גם חיים ומתאמנים מחוץ לישראל.
ספורט ההחלקה על קרח התפתח בישראל מראשית שנות ה-90 במאה ה-20 בעקבות עלייתם לארץ של מחליקים ומאמנים ממדינות ברית המועצות לשעבר. ביניהם היה מיכאל שמרקין, הספורטאי הראשון שייצג את ישראל באולימפיאדת החורף שהתקיימה בלילהאמר ב-1994. רק 2 סוגי החלקה על קרח מקובלים בישראל: החלקה אמנותית והחלקה מהירה במסלול קצר (שיש המכנים אותה "ריצה על קרח"). ההתאחדות להחלקה על קרח בישראל התקבלה כחברה בהתאחדות הבינלאומית להחלקה ב-1992, ומ-1993 ישראל משתתפת בקביעות באליפויות העולם ושאר התחרויות החשובות (באליפויות אירופה החל מ-1997). דחיפה נוספת להתפתחות הענף הייתה בנייתו של משטח ההחלקה התקני במטולה ב-1995, ובאותה שנה נערכה לראשונה התחרות הבינלאומית "סקייט ישראל" שהתקיימה עד כה 8 פעמים, ובין המשתתפים בה היו מחליקים שזכו (אח"כ) במדליות אולימפיות.
החלקה על קרח הוא ענף ספורט החורף המוביל בישראל. הישראלים הבולטים בענף זה בעשור האחרון הם גלית חייט וסרגיי סחנובסקי (ריקוד על קרח), שהישג השיא שלהם היה זכיה במדלית ארד באליפות העולם ב-2002, והם מדורגים בקביעות בין 5-7 הצמדים הטובים בעולם מאז שנת 2000. צמד בולט נוסף בשנים האחרונות הם אלכסנדרה ורומן זרצקי (אח ואחות), שדורגו באליפות העולם לנוער ב-2005 במקום הרביעי. בהחלקה מהירה במסלול קצר בלטה אולגה דנילוב (אשתו של הקלע אלכס דנילוב) שהשתתפה באולימפיאדת סולט-לייק-סיטי 2002.
 |
ערך בבדיקה פרט או פרטים מסוימים בערך זה עלולים להיות שגויים ונמצאים בבדיקה כרגע. הבדיקה תארך עד שבעה ימים. לפרטים ניתן לעיין בדף השיחה. |
