היסטוריה של הענישה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מושג הענישה קיים כמעט מראשית היווצרו של האדם. על פי התנ"ך, העונש הראשון בהיסטוריה האנושית ניתן לאדם וחוה שהימרו את פי האלוקים ואכלו מעץ הדעת. עונשם היה סילוקם מגן עדן. עונש מוקדם אחר המתואר בתנ"ך - ענישתו של קין, בעוון רצח אחיו, על ידי הגלייתו ממקום מושבו והפיכתו ל'נע ונד'.
[עריכה] ענישה ביוון העתיקה
בימי יוון העתיקה העונש המקובל היה בדרך כלל עבודות שירות, כמו במקרה של הרקלס שעונשו היה שלוש שנות עבודה במתפרה לצידן של נשים כהשפלה לכוחו הרב. במקרים חריגים של פשע חמור במיוחד כמו בגידה הוציאו להורג או שילחו לגלות. עונש ההגליה היה חמור מאוד ובדרך כלל אדם שהוגלה מת בגלות מחוסר יכולת לקיים את עצמו. עונש מיוחד היה האוסטרקיסמוס (ידוע בעברית כמשפט החרסים), אחת לשנה, אזרחי אתונה בחרו ללא כל האשמה או משפט, אדם שסר חינו בעינם, ורשמו את שמו על שברו של חרס ומי ש"זכה" במירב הקולות היה יוצא לגלות למשך 10 שנים. אחד האתונאים המפורסמים שהוגלה בעקבות משפט החרסים הוא תמיסטוקולס.
[עריכה] ענישה בימי הביניים
הענישה בימי הביניים הייתה קשה. עונשי מוות בשיטות שונות ומשונות כגון העלאה על המוקד, תלייה, סקילה, מוות בעינויים, וכו', היו נפוצות מאוד. באירופה, שיטות הענישה הושפעו מאוד מהממסד הדתי הנוצרי, ובמדינות האסלאם, מן הממסד הדתי המוסלמי.
[עריכה] ענישה מודרנית
בזמנים מודרניים העונשים הנהוגים הם, קנס, עבודות שירות, מאסר בבית הסוהר ואף הוצאה להורג. סוג העונש משתנה ממדינה למדינה וכן בהתאם לחומרת הפשע.
| ערכים העוסקים בענישה |
|
