רצח
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רצח הינו פשע של המתת אדם בידי הזולת, מתוך כוונה תחילה.
הרצח נחשב לפשע המוסרי הגדול ביותר. האיסור "לא תרצח" מופיע בעשרת הדיברות, ובהלכה נקבע שמצוות לא תעשה זו היא אחת משלוש מצוות שהן בגדר "ייהרג ובל יעבור", כלומר מי שאנוס לרצוח כדי להציל את חייו, מוטב שימות ולא ירצח.
במרבית מדינות העולם העונש על רצח הינו מאסר עולם. במדינות ערב, מדינות רבות באסיה וחלק מהמדינות בארצות הברית, העונש על רצח הוא מוות.
תוכן עניינים |
[עריכה] רצח בדין הפלילי בישראל
בישראל העונש על רצח הינו מאסר עולם חובה, פרט למקרה של "ענישה מופחתת" מחמת מצב קיצוני של אי שפיות זמנית בשעת המעשה.
כנגד אישום ברצח ניתן להעלות את ההגנות הפליליות (כורח, צידוק וכיוצא בזה). עם זאת, לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ו-1977, הוא הסעיף האוסר על הרצח, דורשת עבירת הרצח הוכחת שלושה יסודות עובדתיים, כבסיס ליסוד הנפשי. במידה ויוכחו שלושת יסודות אלו, ניתן לדבר על "כוונה תחילה", שהיא הדרישה להרשעה ברצח. ואלו היסודות:
- החלטה
- הכנה
- העדר קינטור
כל עבירת המתה שבה הוכח יסוד נפשי פחות מכוונה תחילה (אדישות, פזיזות, רשלנות, ואף רשלנות פושעת) הינה עבירת "הריגה" שעונשה המירבי 20 שנות מאסר, או "גרימת מוות ברשלנות" עבירה שעונשה 3 שנות מאסר.
[עריכה] קטגוריות מיוחדות של רצח
[עריכה] המתת חסד
בסוגיית "הרצח מתוך רחמים", המכונה גם המתת חסד, יש פולמוס, מכיוון שלעתים היא נעשית לפי בקשתו של הנרצח, ומתוך רצון למנוע חיים של יסורים.
[עריכה] רצח פוליטי
רצח פוליטי הוא רצח של מנהיג מדיני: נשיא, ראש ממשלה, שר, פעיל פוליטי או אידאולוג (באנגלית assassination להבדיל מ-murder). מבחינת החוק הפלילי עבירת הרצח הפוליטי היא עבירת רצח גרידא, אך מבחינה לאומית והיסטורית יש לה משמעות כבדה והיא יכולה לשנות גורל עמים ומדינות. מעשי רצח פוליטי שזורים לאורך ההיסטוריה, ועם הנרצחים מסיבה זו נמנים גדליהו בן אחיקם, יוליוס קיסר, אברהם לינקולן, הארכידוכס פרנץ פרדיננד, מהטמה גנדי, ג'ון פ' קנדי, מרטין לותר קינג, אנואר סאדאת, אינדירה גנדי, אולוף פלמה, יצחק רבין ועוד.
[עריכה] רצח נשים על–ידי בני משפחותיהן
רצח נשים על–ידי בני משפחותיהן הוא מעשה רצח של נשים שביצעו מעשה המערער על שליטת אב המשפחה או גברי המשפחה באותן נשים. לרוב, מתורץ מעשה רצח כזה בטענה שהאישה קיימה קשר רומנטי או מיני שלא על דעתם או בהסכמתם של בני משפחתה, או שאורחות חייה אינם נושאים חן בעיניהם. רוצחי נשים מסוג זה מגדירים מעשים כאלו כ"חילול כבוד המשפחה" ואינם רואים במעשה רצח אלא "שמירה על כבוד המשפחה." להלכה, מתייחס הדין הפלילי בישראל למעשים כאלו כמעשי רצח לכל דבר. בפועל, נוהגים לעתים בתי המשפט להקל בעונשם של רוצחים אלו.
[עריכה] גאולת הדם
נקמת דם הוא רצח הנעשה על-ידי קרוביו של נרצח, כפעולת גמול על רציחתו של קרובם. קרוביו של הנרצח רוצחים את רוצח קרובים או מישהו ממשפחתו. נקמת דם עלולה להתפתח לשרשרת דמים של מעשי רצח, ורוב הפעמים דבר זה אכן קורה. בישראל מקובלת נקמת דם במגזר הערבי, אך לא רק בו.
גם בתקופת התנ"ך, הייתה נהוגה נקמת דם בקרב בני ישראל. סוג רצח נוסף כתוצאה מנקמת דם על כבוד המשפחה כמו שמעון ולוי אחי דינה שרצחו את שכם בן חמור ובני עירו כי טימא את דינה אחותם, כך גם אבשלום בן דוד אחי תמר רצח את אמנון כי אנס את תמר אחותו.
[עריכה] התאבדות
במערב, ההתאבדות כמעשה של רצח עצמי איננה מקובלת, בידי אחדים נחשבת היא פשע לכל דבר ונעשים מאמצים למונעה ובמיוחד אצל בני נוער, הפונים למעשה כזה בעקבות מצוקה נפשית. עם זאת ישנם פילוסופים אשר הכשירו את ההתאבדות כמעשה של בחירה אוטונומית של האדם (הספר "'המיתוס של סיזיפוס" מאת אלבר קאמי, כולל דיון בעניין זה). ביפן, למשל, הייתה מקובלת תופעת ההתאבדות הטקסית – הספוקו, בקרב מעמד הסמוראים, ובמקרים מסוימים נחשבה אף לכבוד גדול.
