היפרגליקמיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היפרגליקמיה, פירושה עודף סוכר יחסי בדם (היפר=עודף, גליק=גלוקוז, סוכר, המיה=מגיע מהמילה היוונות "המוס" שפירושה דם). רמה גבוהה של סוכר בדם, גורמת לפירוק חומצות שומן, וכתוצאה מכך יופיעו סימני חמצת ויצירת גופי קטו הרעילים לגוף.
חולה סוכרתי יפתח בטווח של 12-48 שעות סימני לחץ ומצוקה. תוך מתן שתן בתדירות גבוהה (ומתוק). החולה יסבול מרעב, חולשה, זיעה מופשטת וחיוורון. ריח האצטון הוא ריחם של גופי הקטון המופרשים. בחילות והקאות מרובות יהיו גם כן, חולה במצב של היפרגליקמיה עלול להגיע למצב של שוק היפוולמי בגלל איבוד הנוזלים הרב. כמו כן יופיעו נשימות מהירות ועמוקות, דופק מהיר ועור חם ויבש.
[עריכה] ראו גם
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.