היקסוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

ערך בבדיקה פרט או פרטים מסוימים בערך זה עלולים להיות שגויים ונמצאים בבדיקה כרגע. הבדיקה תארך עד שבעה ימים. לפרטים ניתן לעיין בדף השיחה.

בעבר חשבו רוב החוקרים כי ההיקסוס (כינוי המוכר גם כחיקסוס) הוא שמו של עם נודד ממוצא שמי, אשר פלש למצרים העתיקה ומלך בה כמאתיים שנה. סברה זו הסתמכה על כתביו של ההיסטוריון המצרי-הלני מנתון, בן המאה השלישית לפנסה"נ, אשר צוטט על ידי יוסף בן מתיתיהו בספרו "נגד אפיון". מנתון, שגם זיהה בכתביו את החיקסוס כאבותיו של עם ישראל, גורס כי פירוש השם "היקסוס" הוא "המלכים הרועים". כיום, יש הסוברים כי הוא שיבוש יווני של הכינוי המצרי "חאקה-חאסות", שבו כונו שליטי הארצות הזרות.

עם ראשית המחקר הארכיאולוגי בסוף המאה ה19, חפר הארכיאולוג הנודע סר וויליאמס פלינדרס פיטרי באזור הדלתא של מצרים, וגילה שם ממצאים חומריים - קיראמיקה וארכיטקטורה - שאינם אופייניים לתרבות המצרית, אך דומים מאוד לתרבות החומרית שאיפיינה את אזור ארץ ישראל וסוריה באותה תקופה. את הממצאים האלו זיהה פטרי כתרבות החומרית של ההיקסוס. תחילה חשבו החוקרים - בהתאמה לכתבי מנתון הנ"ל - כי ההיקסוס היו בני עם, שהיה מפותח טכנולוגית, אשר פלש למצרים. ע"פ הממצאים הם זיהו כי מקורו של העם הזה הוא מצפון לסוריה וארץ ישראל, ולשיטתם אחרי שהשתלטו ההיקסוס על סוריה וארץ ישראל הם המשיכו למצרים - בשנת 1750 לפסה"נ - ושלטו במצרים באזור דלתת הנילוס עד 1570 לפסה"נ. תפישה זו של החיקסוס - כ"עם זר שפלש למצרים" - הייתה מקובלת מאוד בראשית המחקר, ברם, כיום, בעקבות החפירות הארכיאולוגיות והממצאים הרבים שהן העלו, רוב רובם המכריע של החוקרים סוברים שהחיקסוס לא היו "עם" של ממש אלא כינוי לשליטים (מלכים מהשושלת ה15) בני שכבת מהגרים מגוונת שהגיעה למצרים בהדרגה, אשר ניצלו תקופת כושר של החלשות השלטון המצרי האוטוכטוני והשתלטו על מצרים. התואר "חקא-חסות" - כלומר "שליט הארצות הזרות" - מופיע על כמה מהחרפושיות שהנפיקו שליטים אלו לצד שמותיהם, שהיו שמות שמיים וחוריים שהיו נפוצים לפני כן בכול רחבי המזרח הקדום (למעט מצרים).

בעבר זוהתה בירת ההיקסוס אוריס עם "צוען" המקראית, שבצפון הדלתה, אולם כיום, בעקבות חפירותיו של הארכיאולוג האוסטרי מנפרד ביטק בתל-אל דבע שבמצרים, ברור כי בירת החיקסוס שכנה בקנטיר - גם היא בצפון הדלתא - עיר שלימים שופצה על ידי המלך המצרי הידוע רעמסס הII שיסד בה את בירתו פר-רעמסס (שרבים מזהים אות עם "רעמסס" המקראית).

ההיקסוס פיתחו את הטכנולוגיה ואת חרושת הברזל והנשק במצרים, והנחילו למצרים את הקשת המורכבת ואת מלחמת המרכבות, שהייתה חידוש מרעיש באותה תקופה במצרים - ודבר שאחר כך המצרים עשו בו שימוש רב. המילים "מרכבה" ו"סוסים", שהפכו לחלק בלתי נפרד מהשפה המצרית הקדומה, באות למעשה משורש של שפה שמית שהובאה יחד עמם למצרים בתקופת ההיקסוס.

בסופו של דבר גורשו שליטי ההחקסוס האחרונים ממצרים על ידי המלך המצרי "יעחמס" (בן לשושלת מצרית מקומית ששלטה בתקופת החיקסוס באזור מוגבל בדרום מצרים) - שנחשב למיסד השושלת ה18 - סביב 1570 לפנסה"נ. לפי כתבים ועדויות מתקופה זו נמלטו שליטי שושלת זו אל ארץ ישראל (אז "ארץ כנען"), אל העיר שרוחן (הנזכרת במקרא כעיר בנגב יהודה), אך ברבות הימים ערך יעחמס מסע צבאי גם לארץ ישראל, צר על שרוחן שלוש שנים, וחיסל או לקח בשבי את אלו מפליטי ההיקסוס שמצאו בה מפלט.

בעבר פסלו רוב החוקרים את הזיהוי שבין ההיקסוס ובין אבות ישראל - בעיקר בגלל חוסר התאמה בין תקופת שלטונם והתקופה בה נבנתה העיר רעמסס (במאה ה13 לפסה"נ) - אך כיום יש כמה וכמה חוקרים הסוברים כי הסיפור המקראי על יציאת מצרים מבוסס למעשה על מסורות קדומות שהשתמרו בקרב אוכלוסיות שונות בארץ ישראל וסביבותיה - מסורות וסיפורים מתקופת שילטון ההיקסוס במצרים וגירושם/בריחתם משם.

ישנה סברה נוספת המזהה את ההיקסוס עם ה"ערב רב" המתואר בספר שמות כקבוצות המוניות שהצטרפו אל עם ישראל ביציאתם ממצרים. על פי סברה זו, ההיקסוס הוא למעשה תערובת של שבטי ערבים ובני קטורה אשר פלשו בהדרגה למצרים, תפסו בה את השלטון והשליטו את מרות בני עמם השמי על המצרים שהם ממוצא חמי. בני ההיקסוס היו רועי צאן (שהרי למעשה הם היו ערבים) והיות שהעם המצרי שנא אותם, רעיית הצאן הייתה לתועבה בעיניהם (עובדה התואמת את הנאמר בספר בראשית: "כי תועבת מצרים כל רועה צאן"). על מנת לבסס את שלטונם עודדו מלכי ההיקסוס את הגירתם של עמים שמים למצרים ובכלל זה את העברים. זאת גם הסיבה לכך שפרעה ראה בעין יפה את שלטונו של יוסף העברי ואת הקניית כל אדמות המצרים לרכוש פרעה (עיין ספר בראשית, פרשת ויגש). לאחר מות יוסף התמרדו המצרים החמיים בבני ההיקסוס השמיים והסירו את שלטונם מעליהם. (וזאת בהתאם לכתוב בספר שמות "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף"). מעתה לפרעונים המצריים הייתה מגמה של דיכוי העמים השמיים במצרים וזאת הסיבה להצטרפות שבטי ההיקסוס (המכונים כאמור במקרא "ערב רב") לעם ישראל שיצא ממצרים.