הלגיון הגאורגי (1943)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הלגיון הגאורגי (בגאורגית: ქართული ლეგიონი, מילולית: כּארתוּלי לֶגיוֹני) היה לגיון צבאי אתני של הורמאכט, שהוקם על ידי מהגרים גאורגים, שהוכרחו לעזוב את מולדתם, אחרי הכיבוש הרוסי וכיבוש הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה בשנת 1921. ללגיון הגאורגי התגייסו מתנדבים מהצבא האדום, שנשבו על ידי הגרמנים, כשהאלטרנטיבה האחרת שעמדה מולם הייתה מוות ברעב או במחלות, עבודת פרך וברוטליות, במחנות שבויי מלחמה.
הלגיון הגאורגי הוקם בדצמבר 1941, הגאורגים התאמנו במערב אוקראינה והפכו כשירים מבצעית בסתיו 1942. לפחות 30,000 גאורגים שרתו בכוחות הנאצים. ב-13 גדודי שדה, שלכל אחד מהם היו חמש פלוגות. כמו כן היו גאורגים גם בלגיון הצפון קווקזי של הורמאכט, ובלגיונות אתניים קווקזיים אחרים. מפקד הלגיון הגאורגי היה מיג'ור גנרל שלווה מַר'לַקֶלידזֶה (შალვა მაღლაკელიძე).
ברחבי אירופה, במיוחד באיטליה וצרפת, ערקו חיילים גאורגים מהכוחות המזוינים של גרמניה. רבים הצטרפו למחתרות המקומיות. באפריל-מאי 1945 התקומם גדוד גאורגי באי ההולנדי טסל.
