העסקת ילדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

העסקת ילדים היא מתן עבודה לילדים. למונח יכול להיות משמעות לוואי של ניצול שיטתי של ילדים בתחום העבודה, עם מעט פיצוי והתחשבות בהתפתחות האישית ובהיבטי בטיחות, בריאות והחיים בכלליות.

במדינות מסוימות, הדבר נחשב ללא הולם ולניצול אם גילו של ילד נמוך מגיל מסוים. בדרך כלל, אסור למעסיק להעסיק ילד מתחת לגיל מינימלי התלוי בחוקי המדינה. העסקת ילדים אינה מתייחסת לפעולות המוטלות על ילדים כחלק מהשתלבותם במשפחה ומלימודיהם, כגון עבודות יומיומיות במשק הבית וכמובן שיעורי בית (פעולות אלה אינן נחשבות כעבודה).

סוגי עבודה לילדים כוללים עזרה בעסק המשפחתי (בדרך כלל עסק זעיר), כגון ניקוי חלונות של מכוניות, צחצוח נעליים, מכירת פריטים קטנים כגון סיגריות וכדומה. ישנם ילדים העובדים כמדריכי תיירים ולעתים יחד עם בעלי חנויות ומסעדות, על מנת להביא לקוחות לעסק. כמו כן, ישנו שימוש צבאי בילדים, זנות של ילדים, סחר לא חוקי בסמים, סחר לא חוקי המעורב בהפרת זכויות יוצרים וילדים שחקנים וזמרים.

העסקת ילדים בניו ג'רזי, 1910.

ישנם ילדים המתנדבים לעבוד בעבודות מהסוגים הנזכרים מעלה, אך גם אם הילד רוצה לעבוד (לדוגמה, בגלל המשיכה לכסף, או חוסר הרצון לעבוד), יכול להיות כי מצב זה לא מתאים לילד בטווח הרחוק. עם זאת, ישנם ארגוני זכויות לנערים המרגישים כי הטלת מגבלת גיל עבודה מינימלי מפר גם הוא את זכויות האדם.

השימוש בילדים כעובדים נחשב כיום על ידי מדינות עשירות להפרה של זכויות האדם ועל כן הוא הוצא מחוץ לחוק מדינות אלו. מדינות עניות לעתים מתירות שימוש זה, שכן משפחות שלמות תלויות בהעסקת ילדי המשפחה , ובמקרים מסוימים הוא מקור ההכנסה היחיד של משק הבית.

לאחרונה הורגשה דאגה בינלאומית ביחס לרכישה של מוצרים אשר יוצרו באמצעות העסקת ילדים. מאידך, יש המביעים דאגה כי הטלת חרם על מוצרים המיוצרים על ידי ילדים תגרום לילדים אלו לפנות לעיסוקים מסוכנים יותר, כגון זנות או חקלאות. כך לדוגמה, מחקר של יוניצף (ארגון האו"ם למען הילד) מצא כי בין 5,000 ל-7,000 ילדי נפאל פנו לזנות לאחר שארצות הברית הטילה חרם על השטיחים המיוצאים שלהם בסוף המאה ה-20. כמו כן, לאחר שחוק "התרעה מפני העסקת ילדים" הוצג לראשונה בארצות הברית, כ-50,000 ילדים פוטרו מעבודתם בתעשיית ההלבשה בבנגלדש. עקב כך פנו ילדים רבים ל-"שבירת סלעים, רוכלות רחוב ואיסוף סמרטוטים", כאשר "עבודתם החדשה מסוכנת ומזיקה אף יותר מעבודתם בתעשיית ההלבשה", כך על פי מחקר יוניצף. [1]

יחידים, ארגונים, אומות וישויות אחרות יכולות להיות פעילות לעתים קרובות בשימוש מכוון ושיטתי של העסקת ילדים, בעוד אחרים מתעלמים מניצול והתעללות זו.

העסקת ילדים בניוברי, דרום קרוליינה, 1908.

בעולם המערבי, בזמן המהפכה התעשייתית, העסקת ילדים הייתה דבר שבשגרה, לעתים במפעלים. באנגליה וסקוטלנד בשנת 1788, כשני שליש מהעובדים במפעל הטקסטיל החדש היו ילדים. [2] עובדי המפעלים הילדים שיכלו להתמודד עם העבודה במפעלים הפכו לעובדי מפעל בוגרים, והרכב כוח העבודה במפעלים החל לסטות לכיוון המבוגרים לפני שהופיעה התערבות חוקתית משמעותית. בין הראשונים שהתנגדו להעסקת ילדים היה הסוציאליסט האוטופיסט האנגלי רוברט אואן שהגביל את גילאי העבודה ל10 ומעלה. לאחר מכן, מספר חוקי מפעל התקבלו על מנת להגביל בהדרגתיות את מספר שעות העבודה שבהם מותר לילדים לעבוד, ולשפר את הבטיחות במפעלים. כמו כן, חוקקו במספר מדינות חוקי העסקת ילדים נרחבים.

[עריכה] העסקת ילדים בישראל

העסקת ילדים ונוער בישראל מוסדרת בחוק עבודת נוער. בחוק נקבעו גיל המינימלי להעסקת ילדים, ימי עבודה של ילדים, איסור עבודה בלילה, עבודות אסורות, הופעות ופרסומות לצרכי פרסום או אמנות, ועוד.