ויקטוריה מלכת הממלכה המאוחדת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק במלכת בריטניה. לערך העוסק במשמעויות נוספות, ראו ויקטוריה (פירושונים).

ויקטוריה הנובר (24 במאי 1819 - 22 בינואר 1901, הוכתרה 1837) הייתה המלכה הבריטית ששלטה במשך 64 שנה, יותר מכל מלך בריטי לפניה ואחריה.

תוכן עניינים 1 משפחה וילדות 2 שנות המלוכה הראשונות 3 נישואים וילדים 4 מאבקים פוליטיים 5 מותה של המלכה

[עריכה] משפחה וילדות

הנסיכה אלכסנדרינה ויקטוריה הנובר נולדה לנסיך אדוארד, דוכס קנט (1767-1820), בנו הרביעי של המלך ג'ורג' השלישי ולנסיכה ויקטוריה (1786-1861), אלמנתו של הנסיך מלינינגן, ובתו השישית של הדוכס פראנץ-פרדריק מסאקסה-קובורג. עקב מותו של בעלה אדוארד, עברה הדוכסית הצעירה לגור אצל אחיה בקלרמונט, לאופולד, שהוכתר ב-1831 ללאופולד הראשון, מלך הבלגים. כמה שנים מאוחר יותר חזרה הדוכסית ובתה לארמון קנסינגטון, שם נשלטו בחוזק יד על ידי סר ג'ון קונרוי, שהנסיכה ויקטוריה שנאה והדוכסית אהבה. ב-1830 הוכתר גיסה של הדוכסית, ויליאם הרביעי למלך. היחסים בין הנסיכה למלך ולאשתו אדלייד היו טובים, אך הדוכסית והמלך היו אויבים.

[עריכה] שנות המלוכה הראשונות

ב-1837 נפטר המלך, וויקטוריה הוכתרה למלכה. מאחר שבהנובר אסור היה לנשים לשלוט, נפרדה הנובר מבריטניה ב-1837, אחרי שהייתה מאוחדת איתה כ-100 שנה. אחד מדודיה של ויקטוריה, הנסיך ארנסט, נעשה שליט הנובר. קשרים טובים נקשרו בין ויקטוריה לראש הממשלה הראשון שלה, ויקונט מלבורן. בשנים הראשונות התמודדה ויקטוריה עם שאלת "חוק התבואה", שהגביל את המסחר החופשי. ביטולו ב-1841 היה היסוד למסחר החופשי בימינו. באותם ימים התפתח הקיטור, ומסילת הרכבת הראשונה בבריטניה נסללה בתקופתה.

[עריכה] נישואים וילדים

ב-1839, בעקבות השידוך שתכננו לאופולד והברון סטוקמר, נישאה ויקטוריה לבן-דודה הגרמני הנסיך אלברט סאקסה-קובורג-גותה. הנישואים היו הצלחה גדולה, והמלכה ובעלה היו סמל ומופת לחיי משפחה מושלמים. לזוג נולדו תשעה ילדים:

1. ויקטוריה (1840 - 1901) שנישאה לקיסר גרמניה.
2. אלברט אדוארד (1841 - 1910) היה המלך אדוארד השביעי.
3. אליס (1843 - 1878) שנישאה לדוכס הגדול של הסה.
4. אלפרד (1844 - 1900) דוכס אדינבורו וקובורג.
5. הלנה (1846 - 1923) נישאה לכריסטיאן משלזוויג הולשטיין.
6. לואיז (1848 - 1939) נישאה לדוכס ארג'יל.
7. ארתור (1850 - 1942) דוכס קונאוט.
8. ליאופולד (1853 - 1884) דוכס אלבני.
9. ביאטריס (1857 - 1944) נישאה לנסיך מבטנברג.

הנסיך אלברט היה תומך נלהב של המהפכה התעשייתית. ב־1851 יזם בלונדון את "ארמון הקריסטל", שתמך בתעשייה. הנסיך השפיע על אשתו להיות פתוחה וליברלית, אך שאף גם להחזיר את המלוכה לערכיה הישנים. העם העריץ את הזוג המלכותי. אין פלא, שכאשר נפטר הנסיך מטיפוס ב־16 בדצמבר 1861 מותו שבר את המלכה. מאז לבשה שחורים באופן קבוע, ושמרה על חדר השינה שלו כפי שהיה, ללא כל שינוי. ויקטוריה סירבה להינשא בשנית, אם כי היה ידוע על החיבה הרבה שחשה למשרתה הסקוטי, ג'ון בראון (1826 - 1883).

[עריכה] מאבקים פוליטיים

ויקטוריה רצתה להמשיך את מורשת המהפכה של אלברט, ועידן שילטונה הוא עידן של התחדשות. בין השנים 1868-1880, במהלך המאבק בין ויליאם יוארט גלאדסטון הליברלי לבנימין ד'יזראלי השמרני, על ראשות הממשלה, תמכה ויקטוריה בד'יזראלי. היא גם העניקה לו תואר אצולה, לאחר שביוזמתו הוכתרה ויקטוריה לקיסרית הודו ב-1876. בימי כהונתו של ד'יזראלי סיפחה בריטניה עוד מושבות לשלטונה, והיא נעשתה האימפריה הגדולה ביותר שהייתה קיימת אי פעם. ד'יזראלי גם החזיר את עטרת המלוכה והכנסייה ליושנה ותפארתה. ואילו גלאדסטון היה ליברלי, דגל בשחרור המושבות והענקת שלטון עצמי לאירלנד. לאחר מותו של דיזראלי התחדש המאבק בין גלאדסטון למרקיז סולסברי (בשנים 1880-1895) וויקטוריה תמכה בסולסברי השמרני. בשנת 1887 חגגה הממלכה ברוב פאר והדר יובל הזהב במלאת 50 שנה לשלטונה. תהלוכה מפוארת שטרם נראתה כמוה גדשה את ה'מול' הלונדוני: המלכה-הקיסרית, בכרכרת הזהב, מלכי אירופה ותבל - מי על סוס ומי בכרכרה וכן נציגות מרהיבה של כל המושבות. עשר שנים מאוחר יותר, ב-1897 חגגה המלכה את יובל היהלום לציון 60 שנה למלכותה. באותה תקופה היה לה משרת אהוב חדש, קרים עבדול ההודי, "המאנשי".

[עריכה] מותה של המלכה

בינואר 1901 נפלה ויקטוריה למשכב. רופאה האישי, סר ג'יימס ריד, ניסה להצילה, אך ללא הועיל. ויקטוריה נפטרה ב-22 בינואר 1901. משאלתה האחרונה הייתה ללבוש בגד לבן, צבע שלא לבשה ארבעים שנה.
ויקטוריה היא מופת ומודל למוסר, צניעות, ושמרנות עד ימינו.