ועדת חקירה ממלכתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

בישראל, ועדת חקירה ממלכתית היא ועדה ציבורית שהוקמה על-פי החלטה של ממשלת ישראל או בהחלטה של הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, ומונתה על-ידי נשיא בית המשפט העליון, לשם בירורו המעמיק של נושא הנמצא במרכז סדר היום הציבורי. הממשלה יכולה להורות על מינוי ועדת חקירה ממלכתית בכל עת. ועדת הכנסת יכולה להורות על מינוי כזה רק בעקבות דיון בדוח של מבקר המדינה.

ועדות חקירה מוקמות בדרך-כלל בעקבות לחץ ציבורי, אולם לעתים הממשלה מעדיפה להקים ועדת חקירה ממלכתית כדי שלא תואשם ב"טיוח" של מחדלים.

ועדת החקירה הממלכתית הראשונה במדינת ישראל היא "ועדת פרומקין", שהוקמה בשנת 1950 לשם חקירת נושא החינוך האחיד שעורר פולמוס חריף.

על-פי פסק דין של בג"ץ, הממשלה חייבת לדון בהמלצות ועדת החקירה הממלכתית בצורה מעמיקה וממצה, אולם אין היא חייבת לקבל את ההמלצות. לעתים קרובות יש התנגדות בממשלה להמלצות של ועדת חקירה ממלכתית, אולם עד כה, אף ממשלה לא התעלמה מהמלצות של ועדת חקירה ממלכתית. עם זאת, לא תמיד קוימו המלצות הוועדה במלואן.

[עריכה] חוק ועדות חקירה

ועדת חקירה ממלכתית מתמנה ופועלת בהתאם להוראותיו של חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968. קודם לחקיקתו של חוק זה פעלו ועדות חקירה לפי פקודת ועדות חקירה ("פקודה" היא חוק שירשה המדינה מהמנדט הבריטי).

על-פי החוק, ישנם שני מסלולים להקמת ועדת חקירה:

חוק ועדות חקירה, מסמיך את הממשלה להחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, ועל ניסוח כתב מינוי לוועדה. בכתב המינוי של הוועדה נקבעים תחומי פעולתה, כלומר העניינים שיהיו נושאי החקירה. מרגע שהתקבלה ההחלטה בממשלה ונוסח כתב המינוי, הממשלה אינה רשאית עוד להתערב בהרכב הוועדה או בסדרי עבודתה.
חוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958, מסמיך את הוועדה לביקורת המדינה להחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, בעקבות הגשת דו"ח של מבקר המדינה. החלטה זו מתקבלת על פי הצעת המבקר או מיוזמתה של הוועדה. מבחינת הממשלה המכהנת מסלול זה עדיף פחות, מכיוון שאז הוועדה לביקורת המדינה מנסחת את כתב ההסמכה של וועדת החקירה ולא היא. זהו מסלול משני ופחות מקובל, והוועדה היחידה שהוקמה במסלול זה היא ועדת בייסקי לבדיקת ויסות מניות הבנקים.

בשני המקרים הסמכות להחליט על הרכב הוועדה היא בידי נשיא בית המשפט העליון. ועדת חקירה ממלכתית פועלת כמעין בית משפט בהרכב מורחב. לפיכך יש בה לפחות שלושה חברים, או מספר אי-זוגי גדול יותר של חברים (כדי שתמיד יווצר רוב במקרה של חילוקי דעות). יו"ר הוועדה הוא שופט של בית המשפט העליון או שופט של בית משפט מחוזי או שופט כאמור שיצא לגמלאות או שפרש. הוועדה מוסמכת לזמן עדים ולכפות עליהם להשיב לשאלותיה. היא רשאית לכפות על רשויות המדינה ועל אזרחים למסור לה חומר שעשוי לסייע לה בחקירה, גם חומר חסוי. עם זאת, הוועדה אינה חייבת לנהוג לפי סדרי הדין ודיני הראיות הנהוגים בבתי המשפט בישראל. בנוסף אין אפשרות להשתמש בחומר הנאסף על ידי הוועדה כראיה במשפט פלילי. מטרת ההגבלה הזו היא למקד את עבודתן של ועדות חקירה בהיבטים הציבוריים ולאו דווקא הפליליים של האירועים הנחקרים, וכדי להסיר חשש מחברי ממשלה שמחליטים על הקמת הוועדה, או מאזרחים המעידים בפניה, כי הם עלולים לעמוד לדין פלילי בעקבות החקירה.

כאשר הוועדה מוצאת שאדם עלול להיפגע מתוצאות חקירתה, היא מזהירה אותו על כך, ומעמידה לרשותו את חומר הראיות שנאסף בעניינו. כמו כן ניתנת לו אפשרות למסור את גרסתו לוועדה ולחקור עדים מטעמו. הוא רשאי להיעזר בעורך דין מטעמו לשם ניסוח גרסתו ולשם חקירת העדים.

בגמר דיוניה עליה להגיש דוח הכולל ממצאים והמלצות, והיא רשאית לפרסם עוד קודם לכן דוח ביניים על תוצאות חקירתה. דוח הוועדה מפורסם לאחר הגשתו לממשלה, אך ניתן לקבוע שהדוח או חלקים ממנו יישמרו בסוד "למניעת פגיעה של ממש בביטחון המדינה, על יחסי החוץ של המדינה, על ענין כלכלי חיוני של המדינה על שלומו או פרטיותו של אדם, או על דרכי הפעולה החסויות של רשות או גוף שיש להם סמכות חקירה על פי דין" (סעיף 20 לחוק ועדות חקירה).

לממשלה נתונה הסמכות להקים ועדה שעצם קיומה וכל דיוניה יישמרו בסוד, כאשר נושא החקירה מחייב זאת.

[עריכה] ועדות חקירה עיקריות

בדרך כלל מכונה ועדת החקירה על שמו של היושב בראשה.

כינוי הוועדה	יו"ר הוועדה	נושא החקירה	תאריך הקמה	תאריך הגשת הדו"ח
ועדת פרומקין	גד פרומקין	לבחון את נושא החינוך האחיד	1950	9 במאי 1950
ועדת אגרנט	שמעון אגרנט	נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים	21 בנובמבר 1973	1 באפריל 1974 (דו"ח ביניים)
ועדת בכור	דוד בכור	חקר רצח ארלוזורוב	מרץ 1982
ועדת כהן	יצחק כהן	אירועי סברה ושתילה	1 בנובמבר 1982	7 בפברואר 1983
ועדת בייסקי	משה בייסקי	משבר מניות הבנקים (ישראל 1983)	7 בינואר 1985	16 באפריל 1986
ועדת שמגר (טבח מערת המכפלה)	מאיר שמגר	טבח מערת המכפלה	1994
ועדת שמגר (רצח רבין)	מאיר שמגר	רצח יצחק רבין	1995
ועדת אור	תיאודור אור	אירועי אוקטובר 2000	8 באוקטובר 2000	1 בספטמבר 2003
ועדת זיילר (אסון ורסאי)	ורדימוס זיילר	ועדת החקירה הממלכתית לעניין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים ציבור	29 במאי 2001	14 באוגוסט 2001 (דו"ח ביניים)