חדייב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חדייב (סורית: ܚܕܝܐܒ, תעתיק מדויק: חדיאב; נקראת גם "אדיאבן" ובתלמוד "הדייב") הייתה ממלכה עתיקה באשור, בצפון הסהר הפורה. בירת המדינה הייתה העיר ארבלה.
מלכי המדינה ומרבית התושבים התגיירו במאה הראשונה לספירה. הלני המלכה ובנה המלך מונבז (מכונה בתלמוד: "מונבז המלך") תרמו לבית המקדש השני, והקימו ארמונות בירושלים, באזור העופל (בחלק הצפוני של עיר דוד).
במשנה מסופר שמונבז עשה ידיות מזהב לכל כלי יום הכיפורים; והלני המלכה עשתה נברשת זהב בפתחו של בית המקדש, וכן טבלת זהב שעליה הייתה כתובה פרשת סוטה. (יומא ג, י) גם יוסף בן מתתיהו מזכיר את החדייבים מספר פעמים בכתביו ומספר על משלחת צבאית שהגיע בזמן המרד הגדול כדי לסייע ליהודים המורדים.
בשנת 116 הקיסר הרומאי טריאנוס כבש וסיפח את הממלכה לאימפריה הרומאית אולם יורשו אדריאנוס ויתר על כל כיבושיו במזרח.
קברותיהם המפוארים של בני המלוכה של חדייב, שנחצבו לעומק כשמונה מטרים בסלע, נחפרו בשנת 1863 על ידי הארכיאולוג הצרפתי דה-סוסי בפאתי שכונת שייח' ג'ראח במזרח ירושלים.
