מסכת יומא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

יומא (או סדר יומא - סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד , ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.
שם המסכת – יומא (בארמית) – פירושו: היום, כלומר היום המיוחד – יום הכיפורים. בתלמוד הוא נקרא גם בשם יומא רבה – היום הגדול. ואמנם, בתוספתא המסכת נקראת יום הכיפורים.

מסכת יומא במשנה היא בת שמונה פרקים. שבעת פרקיה הראשונים עוסקים בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים, והשמיני בהלכות התענית והצום.

[עריכה] שמות פרקי המסכת

שבעת ימים
בראשונה
אמר להם הממונה
טרף בקלפי
הוציאו לו
שני שעירי
בא לו כהן גדול
יום הכיפורים

[עריכה] תוכן המסכת

[עריכה] במשנה

הפרק הראשון – עוסק בהכנותיו של הכהן הגדול לקראת יום הכיפורים.
הפרק השני – מתאר את הקרבת קרבן התמיד של שחרית בכל יום.
הפרק השלישי – חוזר לעסוק בענייני היום.
הפרק הרביעי – מתאר כיצד הכהן הגדול מפיל את הגורל על שני השעירים, כיצד הם סומנו, ובהמשך על וידויו של הכהן הגדול לפני שחיטתו את פר החטאת שלו.
הפרק החמישי – עוסק בהקטרת הקטורת וממשיך בשחיטת שעיר החטאת ובסדר הזאת הדם.
הפרק השישי – מתאר את שילוח השעיר לעזאזל.
הפרק השביעי – עוסק בתיאור מעשיו האחרונים של הכהן הגדול, הכוללת את החגיגה על "שיצא בשלום מן הקודש".
הפרק השמיני - דן בהלכות תענית וצום יום הכיפורים, ובענייני תשובה וכפרה. למעשה, זהו הפרק היחיד שעוסק ביום הכיפורים כפי שהוא מוכר לנו בימינו.

[עריכה] בתוספתא

בתוספתא כוללת מסכת יומא ארבעה פרקים, ובהם אגדות וסיפורים היסטוריים על אישים ואירועים מתקופת בית המקדש. אופיה של התוספתא שונה במידה רבה מזה של המשנה, ואין להבינה אלא עם המשנה. הפרק האחרון בתוספתא מקביל לפרק השמיני במשנה, ואינו תלוי בה כמעט לחלוטין.