חיזוי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיזוי הוא קביעה העוסקת באירוע עתידי, ומנסה להעריך את מהותו.
החיזוי עשוי להיות לטווח קצר, של ימים אחדים, לטווח בינוני, של חודשים או שנים מעטות, ואף לטווח ארוך, של שנים רבות (פעילות הקרויה עתידנות). ככל שהחיזוי הוא לטווח ארוך יותר, כך, בדרך כלל, אמינותו נמוכה יותר, משום שגדל מספר הנעלמים המשפיעים עליו.
חיזוי עוסק לעתים בתופעות פיזיקליות, ומתבסס על חוקי הפיזיקה. חיזוי מסוג זה הוא ודאי כאשר ידועים לנו היטב החוקים המשפיעים על אירוע מסוים, כגון ליקוי חמה או ליקוי ירח. חיזוי זה ודאי פחות כאשר הידע על אודות הפרטים המשפיעים על אירוע מסוים אינם ידועים בשלמותם, ודוגמה מובהקת לכך היא תחזית מזג האוויר. במקרים אחרים אין כמעט ידע המאפשר חיזוי סביר, למשל בכל הנוגע לחיזוי רעידות אדמה.
חיזוי מסוג אחר הוא זה המנסה לחזות התנהגות אנושית. חיזוי כזה אינו מבוסס על חוקי הפיזיקה, אלא על עקרונות מתחום מדעי החברה, כגון פסיכולוגיה, לחיזוי התנהגותו של היחיד, או סוציולוגיה, לחיזוי התנהגותו של ציבור. חיזוי מסוג זה מתקיים בתחום רבים:
- מודיעין צבאי: הערכה, למשל, האם תפרוץ מלחמה.
- כלכלה: התפתחויות בתחום שערי המטבע, שוק ניירות הערך, סיכויי הצלחתו של מיזם מסוים ועוד.
- דמוגרפיה: חיזוי הרכב האוכלוסייה, לקבלת החלטות מקומיות, כגון החלטה על הקמת בית ספר חדש, ולאומיות.
[עריכה] כשלים בחיזוי
כשמנסים לעשות תחזיות אפשר בנקל ליפול בגלל כשלים שעצם התחזית גורמת:
- נבואה המגשימה את עצמה: מצב שבו ציפייה גורמת להתנהגות תואמת של בעל הציפיה, והתנהגות זו גוררת התנהגות תואמת גם מן הצד השני, דבר הגורם בסופו של דבר לאישוש הציפייה הראשונה והופך אותה למציאות.
- דוגמה: דיבורים על פיחות צפוי, גורמים לציבור לקנות מטבע זר בהיקף רחב, ובכך מאלצים את האוצר לבצע פיחות גם אם לא התכוון לכך מלכתחילה.
- נבואה המזימה את עצמה: מצב שבו ציפייה גורמת להתנהגות הפוכה של בעל הציפייה, מצב שייתכן שאלמלא העלאת הנבואה לא היה מתקיים.
- דוגמה מובהקת לכך היא חיזוי של המודיעין הצבאי שהאויב עומד לפתוח במתקפת פתע, חיזוי שעצם פרסומו מרתיע את האויב מצעד כזה.